אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רח

סימן רז

א וא"צ שאלה כו'. מדקתני בסיפא ואם נשאלו כו' ול"ק כאן אלא דוקא שם משום דמשמעותו להחמיר טפי מלהקל כמ"ש הר"נ שם ועתוס' ד"ה סתם כו' ולדעת הרמב"ם דאף במתפיס בדבר האסור להדיא צריך שאלה לע"ה כמש"ל סי' ר"ה א"צ למתני כאן דבלא"ה צריך שאלה ודברי ש"ע צ"ע ועש"ך שדחק בזה:

ב ואם רוב כו'. דאז הוי כמו נדר בחרם כו' כיון דמשמעותו יותר לאסור כנ"ל וכמ"ש במתני' ס"ב ב' הכל לפי כו' ושם מ"ט א' מר כי כו' ושם נ"ב ב' נ"ג א' ועש"ך:

ג ומיהו כו' ואם כו'. כפי' הרא"ש שם דחכמים פליגי אתרווייהו דלא עונשין ולא מחמירין וכ"כ תוס' ד"ה וחכ"א כו' ע"ש והביאו ראיה מירושלמי וצ"ע הא דלעיל סי' ד"ה ס"א:

ד בד"א כו'. כר' יוסי דהלכה כוותיה נגד ר"י כמ"ש כפ"ד דעירובין (מ"ו מ"ז) וכ"פ הרמב"ם ואע"ג דיש לחלק דדוקא בנזירות דסתם נזירות ל' יום משא"כ בסתם נדרים דל"ל קיצותא כמש"ש ד' ב' ושם ט"ו א' ושם כ"ח א' ואפשר דמודה ר"י מ"מ בתוספתא ספ"א דנדרים תני פלוגתייהו בנדרים. תוס' ד"ה מי וכ"כ ש"פ דלא כריב"ש אבל הטור פסק כר' יהודה ונ"ל דדעתו לפסוק כר' יהודה לגמרי כמ"ש תוס' שם דאע"ג דלכאורה נראה דהלכה כר' יוסי מ"מ כיון דבנזיר ל"ב א' הביא דר' יהודה סתם וקרי ליה רבנן הלכתא כוותיה וכ"פ בסי' של"ד סכ"ח ואע"ג דסתם נידוי ל' יום כמו בנזירות כמ"ש בפ"ג דמ"ק (ט"ז א'):

ה מי שעבר כו'. כמ"ש בנדר בחרם בס"ב כיון שהוא מדרבנן אבל בסי' של"ד שם לא פסק כן כנ"ל משום דל"ד למתני' דמתני' אינו אלא חומרא בעלמא:

ו אם אמר כו'. דשבועה אינה אלא על רגע הנישואין משא"כ בסיפא:

ז כנשבע על כו'. פ"ג דשבועות (כ"ח א'):

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה