אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן קסו

סימן קסה

א אפילו בחצר בו'. כלישנא קמא דרבא ור"י בריה דר"ח שם ס"ל כן:

ב ואם דר כו'. הרי"ף כתב דאע"ג דקי"ל כלישנא קמא מ"מ אינה יוצאה בדיינים דאינה אלא אבק רבית כמש"ש דמעיקרא לאו כו' אבל לישנא בתרא רבית קצוצה הוא וכ' הרמב"ן עליו והביאו הרא"ש שם דדברי הרי"ף לא קאי אשמעתין דמיירי בלא קיימא כו' דשם בלישנא קמא אפי' אבק רבית אינו ואף לצאת י"ש א"צ כיון שלא לקח ממנו כלום והביא ראיה ממש"ש הדרי בי ולא אשכחן שנתן לאדוניהם כלום וכן בלישנא בתרא אינו רבית קצוצה אף בגברא דעביד למיגר דהא אמרינן בר"פ דאין תרבית בלא נשך וה"ה בלישנא קמא דא"צ לצאת י"ש וז"ש ואפילו אם כו':

ג ולהרמב"ם. ממש"ש בלישנא קמא אע"פ כו' הלוהו כו' צריך כו' אלמא דצריך להחזיר לצאת י"ש והרמב"ן כ' דהאי צריך לכתחלה קאמר שלא ידור בלא שכר ופשטא דגמ' הלוהו ודר כו' משמע כהרמב"ם:

ד ובחצר כו'. כנ"ל שהרמב"ן אוקים דברי רי"ף בכה"ג ואמר ובחצר כו' ר"ל אף בגברא דלא עביד למיגר וכמ"ש בח"מ סי' שס"ג ס"ו:

ה אי קיימא כו'. אף בגברא דלא עביד למיגר כמ"ש בס"א בהג"ה ואי לא כו' אפי' בעביד למיגר כמש"ש בש"ע:

ו ודוקא בסתם. כמ"ש הרמב"ן שם וליכא למיחש כיון דא"ל הלויני כו' דאחזוקי אינשי כו' משא"כ בפירש ועבח"מ שם ס"ח:

ז י"א כו'. ממש"ש הלויני וקאמר שם כיון דמעיקרא לאו אדעתא כו' וסברא האחרונה ס"ל דכל בשעה שמרויח הוי כמו בתחלת הלואה וז"ש והוא כו' ופלוגתייהו הוא מחלוקת רש"י ותוס' בקדושין ו' ב' וע"ש ד"ה דארווח כו':

ח י"א כו'. כמש"ש ס"ז א' מ"ט סלוקי כו':

ט וי"א כו'. דל"ד לשם דכאן לאו אההוא ביתא אוזפיה ואיבעי מפיק ליה בלא"ה וכן אמרינן בירושלמי חד ב"נ אשאיל כו' והביאו הרא"ש שם והרמב"ן דחה אותו ואמר שמא הירושלמי ס"ל כרבא בגמ' שם ואנן קי"ל כרכ אשי:

י מי כו'. כמש"ו דה"ל כו':

יא מי שא"צ כו'. ממ"ש בב"ק כ' ב' ת"ש רי"א אף כו' ומשני שאני כו' הלא"ה מותר וערש"י במתני' דב"מ קי"ז א' ד"ה א"כ כו' ודוקא משום שחרוריתא ואמר שם אלא בע"ה כו' וכ"ש כאן לטובת המלוה:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה