ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קלו
א בחותם א'. שפי' סחיף כו' דמהדק דקולא אפומייהו והיינו חותם א' ומ"ש וחתים כו' היינו נקב קטן שבצדו האחר שמשם מוציא יין ולפי שבו ב' נקבים צריך חותם בכ"א והכריח שא"צ אלא חותם א' ממש"ש כ"ט ב' חומץ שלנו כו' אלמא דכל דליכא למיחש לנסוכי רק משום זיוף סגי בחותם א'. הר"ן בשם הרמב"ן ות"ה קנ"ד א' וכ"מ בתוס' שם ד"ה רבא כו':
ב ויש כו'. רש"י שם ד"ה סחיף כו' וקושיא הנ"ל תי' הר"ן דשם ליכא שבח מרובה וכמש"ש ל"ט ב' גבי פת למאי ניחוש כו' אי כי הדרי כו' משא"כ כאן משום תשמיש מרובה טרח ומזייף ולכן אפילו לפי שעה גזרו רבנן כו' ועתוס' ל"ט א' ד"ה אמר כו' פירש"י כו' והר"ר כו':
ג ואם עבד כו'. והרא"ה בבד"ה קנ"ה א' מתיר בשם הרמב"ן והביאו הר"ן ג"כ אבל במה"ב שם חלק עליו [וכ"כ בת"ה] וזהו דעת הטור:
ד אבל כו'. כמ"ש בסי' קכ"ב ס"ט בהג"ה ובמקום כו' ועט"ז וש"ך שם:
(ליקוט) אבל אם כו'. ער"נ בשם הרמב"ן ורא"ה ראפי' בלא"ה מותר כיון שאינו אלא משום גזירה כמ"ש קסבר כ"ד שמכניפו כו' וכ"ש שאינו אלא ספק (ע"כ):
ה ואם הם כו'. תוס' שם בד"ה הנ"ל וסה"ת ומרדכי והטור: