ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן סז
א אלא בדם כו'. מתני' רפ"ה דכריתות:
ב וה"מ כו' אבל כו'. כמ"ש בס"ב לפיכך כו' וכמ"ש תוס' דחולין י"ד א' ד"ה ונסבין. א"נ בלא כו' ואמרינן לקמן קי"ג א' דשובר מפרקת אסור חי בלא מליחה כמ"ש בס"ג מכלל דבלא"ה מותר אף בלא מליחה:
ג לפיכך כו'. כנ"ל:
ד ובלבד כו'. כמ"ש שם צ"ג ב' אגומרי כו' למ"ד מצמת צמית אסור:
ה השובר כו'. כגי' רי"ף ורא"ש איבעיא להו הואיל ומבליע דם באיברים מי שרי למיכל מיניה באומצא או לא תיקו ולחומרא משמע אבל לצלי או לקדירה דינו כשאר בשר דלא איבעיא ליה אלא בחי וז"ש וע"י כו':
ו ונהגו כו'. כגי' רש"י שם וע"ש ד"ה הא כו' ויוצא ע"י מלח א"ד כו' ור"ל שצריך חתיכה דע"י חתיכה לא גרע מאומצא דאסמיק לקדירה:
ז וה"ה אם כו'. ר"ל דאסור חי וצלי בלא מליחה כמ"ש שם ל"ג א'. ומולחו יפה כו' ופי' הר"ן דלצלי או חי קאמר דאי לקדירה מאי וממתין כו' דקאמר הא בשיעור מליחה ובישול כבר יצאה נפשה ועתוס' שם ד"ה מולחו. א"נ מיירי לצלי כו':
ח נצרר כו'. כן פי' הרא"ש שם ע"ש:
ט אפילו כו'. כנ"ל סי' ס"ה ס"א:
י בשר כו'. כפי' תוס' שם ד"ה אסמיק. ונראה לר"י כמו שפי' ריב"א כו':