ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תטו
א והפריחו כו'. עתוס' כ"ט ב' ד"ה אלא ר"י כו' ועסי' ת"י ס"ו:
ב ואם הזיקו בשעת כו'. טור וכ"כ נ"י דלא גרע ממש"ש כ"ו ב' היתה אבן מונחת כו' ולא הכיר בה דחייב בנזקין ור"ל דבשעת נפילה ה"ל מזיק בידים וחייב על השוגג ואונס כמש"ש אבל לאחר נפילה הוי מטעם בור כמו אבנו סכינו ומשאו כו' דאינו חייב אלא ברוח מצויה אם אפקרינהו וכמ"ש בסי' תי"א ס"ב ע"ש וה"נ במצניע בכותל בריא ובבעל הכותל בכותל רעוע דפטורים ועבנ"י וברא"ש שם:
(ליקוט) ואם הזיקו כו'. טור ודייק מדברי הרא"ש שם שכ' ול"ד למוצא כו' כמו אבנו כו' לאחר נפילה דייק דוקא לאחר נפילה (ע"כ):
ג ואם נפלה כו'. דכאן א"א לחיוביה לבעל הכותל וכמו בכותל ואילן שנפלו לרה"ר בר"ס תי"ו:
ד ואם סתרה כו'. ר"ל אפילו ברעוע דכיון שלא ברשות עבד הוי מפקיר נזקיו לאחר פשיעה ואין המכניע חייב אלא הוא דהוי כורה אחר כורה ועסי' ת"י סט"ו: