ביאור הגר"א על שולחן ערוך חושן משפט· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קלד
א אחד כלים. מדקא' שם מו א' הא אחר כו' וע"ש ברמב"ם במתני' ד"ה אין להם חזקה ומ"ש בדבר שהוא אומן. כ"השם בגמ' מ"ה ב' עבדו ביד אומן וטליתו כו':
ב והביא עדים. כנ"ל בסי' קלג ס"ה מהא דכתובות ע"ש:
ג אלא במכירה או. שם אתה מכרתו כו':
ד או שטען. שם ביוצא מתחת ידי אחר כו'. מ' דבאומן כה"ג אין נאמן:
ה אע"פ שמסרו. שם מו א':
ו ואפילו אם. מדכללן במתני' עם איש בנכסי אשתו כו' ושם דוקא נתגרשה כדקא' בגמ':
ז וישבע היסת. כדין מנה לי בידך כו' ואר"נ משביעין כו' בפ' הדיינין וכל כל היסת הנא' בענין זה:
ח ואם לא ראה. שם ראה עבדו. ושם שפיר קאמר ליה ראה תניא וע"ש תוס' ד"ה אי דאיכא עדים כו':
ט החזרתיו ומכרתו כו'. שם מתוך שיכול לומר החזרתיו כו':
י או לקוח. ר"ל מתחלה כשבא לידי: שם מתוך כו' כי אמר לקוחה הוא כו':
יא מתוך שיכול. שם מתוך שיכול לומר להד"ם כו':
יב ואפילו מסרו. שם א"ה אפילו בעדים נמי כו' לעולם דאיכא עדים והוא דראה כו' וכדקי"ל בשבועות מא ב' הלכתא המפקיד כו':
יג ואם הוציאו. שם ואי חכים משוי כו':
יד אע"פ שמסרו. כנ"ל כמסקנא דרנב"י:
טו אבל כשטוען. שם בפני אמרת כו' מיגו כו'. דוקא בפני וכמ"ש שם ל"ו א' ואי אמר ישראל לדידי אמר לי כו' מי איכא כו' אלא כו':
טז וי"א דדוקא. עבתוס' ב' א' ד"ה לפיכך כו' דבשותפין אף בשותפתם אם שהו הרבה שאין רגילין כו' יש לו חזקה ועסי' קעט וצ"ע ועש"ך שם:
יז אם אינו סומך. שם מז א' בן שחלק כו':