ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תרצג
סעיף א
ס"א אומר ואתה קדוש. שסמוך אחר פסוק אלהי אקרא כו' וכל המזמור נאמר על אסתר כמ"ש רש"י ד' א'. כל בו והג"מ ומרדכי:
ואם כו' ויתן לך. כמו בשאר ימות השנה:
וקורין בו'. דאפוקי יומא מאחרינן ליה כמ"ש בפ"ח דברכות ובפ"י דפסחים:
סעיף ב
ס"ב אומר כו'. תוספתא פ"ג דברכות כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שמנה עשרה ואומר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו והביאו הרי"ף ורא"ש בפ"ב דשבת:
וא"א. דיום ט"ו לפרזים אינו אלא מחמת מגילת תענית להספד ותענית כמ"ש שם ה' ב' וכמ"ש לעיל:
ובליל י"ד. ע' רש"י בשבת כ"ד א' ד"ה ערבית וע' רי"ף שם כגון תענית ומעמדות חנכה ופורים כו':
סעיף ג
ס"ג ואין נופלין כו' וא"א כו'. דאסור בהספד ותעניות. שם ה' ב':
סעיף ד
ס"ד ואע"פ שאין. ירושלמי פ"ד הלכה ב' והביאו הרי"ף הרי פ' עמלק א"ל שנייא היא שהיא סדורו של יום וכמ"ש בהפטרה בגמ' כ"ג ב' תוס' ורא"ש:
ואין המנהג. כנ"ל:
כשיש מילה כו'. כמ"שש ט"ז ב' וששון זה מילה כו'. וצ"ע דאף עבודה דרבים מאחרינן וזמנה בבקר כ"ש מילה דאינה אלא משום זריזין כו' וכ"כ פר"ח: