אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תרפה

סימן תרפד

סעיף א

ס"א הסמוך כו'. ו' ב' ורשב"ג סבר כו':

עד. כ"ט ל':

ומוציאין. שם:

ובשלישי. כר' ירמיה ל' ב'. רי"ף. דהלכה כר' ירמיה דבסדר הפטרות כו' וכי שם שיתא מכי תשא כו' וכן כל הסוגיא כולה שם כוותיה ועמ"ש ס"ב:

סעיף ב

ס"ב בשבת שניה. מתני' וגמ' שם תנן בשניה כו' וקי"ל כרב:

מוציאין כו' באחר. כר' ירמיה דר' יצחק ואביי ס"ל כוותיה ותניא כוותיה דאר"י ר"ח טבת ואדר שחל כו' חל להיות באותה כו' חל להיות כו' ת"כ דאביי כו'. ואף ע"ג דאביי קאמר כוותיה דר"א הרי הדר ביה כאן:

ומפטיר. ברייתא שם:

סעיף ג

ס"ג בשבת שלישית. ירושלמי שם אין מפסיקין בין פרה להחודש וסימנך בין הכוסות כו':

ובשבת ד'. כמ"ש כל שסמוכה לפורים והיינו למוקפין. ע' רש"י:

באחד. כנ"ל:

ומפטיר. שם:

סעיף ד

ס"ד בשבת חמישי. שם כל שסמוכה כו':

ומפטיר. שם:

סעיף ה

ס"ה חל. מתניתין:

ומפסיקין. מתניתין:

שתהא. ברייתא:

סעיף ו

ס"ו הימים. ר"ה כ' א' סוכה מ"ג ב'. וירושלמי ר' סימון כו' דלא אתא ערבתא בשבתא כו' הביאו תוס' שם ד"ה לא ירושלמי פ"א דמגילה סוף הלכה ב' א"ר יוסא לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשני צומא רבא בחד בשובא חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא:

כשחל ר"ח. כנ"ל:

וכשחל כו'. מתני' חל להיות בתוך כו':

וי"ו בו. גמרא שם ולא פליגי הא כו':

סעיף ז

ס"ז י"א שפרשת זכור. שם י"ח אתיא זכירה כו' וממאי כו':

ופרשת פרה. בתוספות שלפנינו ליתא לא בברכות ולא במגילה י"ז ב' וכן באשרי פ"ו דברכות ליתא אלא זכור ונסחא משובשת נזדמנה לו:

לפיכך כו' למקום. שם כ"ג ב' מתני' אין קורין בתורה ואין כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה