ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תרכב
סעיף א
ס"א למנחה אומר אשרי כו' עפ"א דברכות:
ובא לציון. עבפ' בתרא דסוטה:
וא"א כו'. דבשבת אומרים עפ"י המדרש ונגינות שותי שכר כו':
ואני כו'. כנ"ל סי' רצ"ב ס"א:
ואין אנו כו'. ע"ל סי' ק"ח ס"ב לאחר שיאמר כו' וכן כו' והוא ע"פי מ"ש בספ"ד דברכות כמה ישהה כו' וכן כאן אבל במנחה א"צ שהפסיקו בקריאה:
סעיף ב
ס"ב וקורין שלשה. רפ"ג דמגילה:
ואם חל. כמ"ש בשבת כ"ד ולית הילכתא כו' אף להפוסקים כרב גידל:
וא"א על כו'. והוא נגד הגמרא דשבת שם. אבל בהגמ"ר שם כ' בשם ר"ש בר ברוך דאינו דומה שבת דקריאת התורה והפטרה בשבת במנחה הוא משום קדושת שבת לכך אומרים על התורה כו' ועל יום כו' אבל קריאת התורה והפטרה במנחה דיו"כ אינו אלא משום תענית כמו בכל תענית וראיה לדבריו שהרי בשבת שחמורה מיוה"כ אין אנו מפטירין במנחה:
סעיף ג
ס"ג אם חל כו' ובמדינות כו'. ע"ל סי' תקצ"ח:
ואומרים א"מ. עשאוהו כנרדף בפ"ג דתענית. ריב"ש. קודם החתימה משא"כ לאחר נעילה מה דהוה הוה:
סעיף ד
ס"ד אין נושאין כו'. רפ"ד דתענית:
וכהן כו'. כיון דאינו אלא משום גזירה: