אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תריג

סימן תריב

סעיף א

ס"א ואפי'. פסחים נ"ד ב':

ידיו. כגי' הרי"ף:

או רגליו. תוספתא וירושל' שם וספ"ק דתענית נטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש:

או שאר גופו. תוספתא אם היו רגליו מלוכלכין בטיט ובצואה מדיחן במים כדי שלא יטנפו כליו ומזה הטעם ה"ה לכל גופו. הג"מ. ובתוספתא שלנו כ' ידיו אבל הוא ט"ס:

או כו' שלא כו'. נלמד מהנ"ל:

סעיף ב

ס"ב נוטל כו'. ע' תוס' שם וע"ל סי' תקנ"ד ס"י ומש"ש אבל בירושל' פ"ב דברכות אמרינן דבי"כ וט"ב אסור רחיצה אא"כ חולה שיש בו סכנה וז"ל א"ל דלא יסחיימות אין בעי אפי' בט"ב כו' אפי' ביה"כ וכ"כ הרמב"ם בפ"ז מה"ת ה"ח וכ"כ מ"ע שם בשם הר"פ שאין רחיצה כלל ביה"כ וט"ב אלא כמש"ש ואם היה מלוכלך כו' ובצואה רוחץ כדרכו כו' וכן עיקר:

סעיף ג

ס"ג אם הטיל כו' או עשה כו'. הכל ע"ד הנ"ל שלא אסרו כו' וכמ"ש בפ"ג דיומא זה הנלל. כל המסיך כו' אפי' ביה"כ דארישא קאי ואמרינן שם בשלמא רגלים כו' מצוה לשפשף וע' תוס' ישנים ביומא שם שפי' אפי' הטיל ולא שפשף משום הכון ע"ש בד"ה משום כו' בארוכה:

ולכן כו'. ירושלמי שם ושם:

סעיף ד

ס"ד מי כו'. כנ"ל ובירושלמי שם ושם מתיר במנעלים לאסטניס וע"ל ס"ס תרי"ד:

ונהגו כו'. ע' בספ"ב דברכות ט"ז ב' וע' תוס' שם ד"ה אנינות כו' וי"ל כו' וה"ה כאן אף למ"ש הרא"ש כאן בשם ר"י דשאר עינויין הם מדרבנן והב"ח כ' דאף גאון לא התיר באסטניס אלא בשיש לכלוך על פניו:

סעיף ה

ס"ה ההולך לבה"מ. שם רב יוסף שרא כו':

או לצרכי מצוה. נלמד מהנך. ב"י:

להגביה כו'. רש"י וע"ל סי' ש"א ס"ד מש"ש:

אלא עד כו'. עמ"א:

סעיף ו

ס"ו הא דשרי כו'. משום דרחיצה שאינה של תענוג אינו אסור:

אבל כו' בספינה. דהתירו כאן לשמור פירות ואלו בספינה אסרו בפ' תולין אף לצורבא מרבנן דוקא ע"י הערמה ועמ"א שמדקדק ממ"ש במברא דחצדד כו':

סעיף ח

ס"ח וכ"מ דמותר כו'. למד ממ"ש בפט"ו דשבת היכי ליעביד ליקף קא מפיש בהלוכא לעביר זימנין דמתווסן כו' וכאן לא חששו לזה וא"כ נשאר הסברא דלעבור ולא ליקף ואין מוכרח ועמ"א:

סעיף ט

ס"ט אבל כו'. שם:

ואסור כו'. ר"ל אף שמדינא דגמרא מותר בכה"ג מ"מ יש לאסור שמא כו' וכמ"ש שם איפכא אמרת כו' וערש"י ורי"ף שיש גי' אחרות עש"ו:

החולה כו'. נלמד מסיכה שם ועמש"ל:

סעיף י

ס"י כלה כו'. דסוגיא כר"א וע' מ"א ס"ק י"ב שכ' וצע"ג כו'. ובודאי כאן בגמ' משמע כפי' הרא"ש שם וכ"כ בש"ע י"ד:

סעיף יא

סי"א מי כו'. דהא לא שרי בסוף יומא רק משום תפלה במקום שא"א להתפלל בלא טבילה כמש"ש פ"ח א' תנאי היא כו' ורמינהי כו' ל"ק הא כו' משא"כ בזה"ז כמ"ש בפ"ג דברכות:

סעיף יב

סי"ב בזה"ז כו'. עתוס' פ"ב די"ט י"ח ב' ד"ה כל כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה