ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תרד
סעיף א
ס"א ולהרבות בסעודה כו'. כמ"ש בכתובות ה' א' אלא מעתה יה"כ כו' וערש"י שם ד"ה שחל כו' ובב"ר פי"א א"ר תנחומא עובדא הוי ברומי בערובת צומא רבא והוה תמן חד חייט כו' והביאו תוס' בכתובות שם וחולין פ"ג א' והרא"ש בפ' בתרא דיומא וש"פ ועתוס' שם ובחולין קל"ג א' וע' תוס' שם ד"ה לבר כו' ושם צ"ה ב' רב נחמן כו' ושם ק"י א' אפקינהו כ"ע כו':
ואסור להתענות. כמ"ש בפ"ו דפסחים מר בריה דרבינא הוה יתיב בתעניתא כו' ופי' הרשב"א בתענית חלום דבלא"ה אסור להתענות בשבת וי"ט כ:ו"ש בירושלמי ועמ"א:
סעיף ג
ס"ג אין נופלין כו'. כמ"ש בפ' השוכר את הפועלים:
גם אין כו'. שאינו יום צרה:
ומזמור לתודה. שאין מביאין קדשים לבית הפסול כמ"ש בפ"א דפסחים ופ"ב די"ט:
גם אין כו' ויש מקומות כו' מחלוקתם כמ"ש האחרונים דפליגי אם הלילה ג"כ יו"ט או דוקא ביום ועיין של"ה ומ"א הביאו והעיקר שאין המצוה להרבות אלא ביום וגמ' ערוכה היא בכתובות ה' א' ועיין רש"י שם ד"ה אית ליה כו':