ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תר
סעיף א
ס"א ביצה. עבה"ג ובעירובין ל"ט א':
וכן מה. שם ב':
וכן מה שנתלש. נלמד מהנ"ל וע' תוס' ורא"ש פ"ג דביצה:
סעיף ב
ס"ב בקידוש כו'. להוציא נפשיה מפלוגתא משום שי"א שא"א שהחיינו משום דקדושה א' היא כנ"ל ס"א:
ילבש. פ"ט דברכות:
או כו'. פ"ג דעירובין ומברך על הראיה וכן מפורש בירושל':
ואם אין כו' עכ"ז. שכן הכריחו שממ"נ אומרים שאם מחמת ספק ה"ה כשאר י"ט של גליות ואם מחמת מנהג ב"ד כשהיו באים מן המנחה ולמעלה מיום שני היו מונין והוא העיקר ועתוס' די"ט ה' ב' ד"ה מי. לכך נראה כפי' ר"ח כו' וי"ל דה"פ כו'. ועריב"ש ס"י וע' תוס' דמנחות ק' ב' ד"ה שני כו' ונראה כו':
סעיף ג
ס"ג אם חל כו'. דאז אומרים לכ"ע כנ"ל ואע"ג דבס"ב כ' ואם אין כו' כ' בב"י דהעולם נהגו שלא לברך בשופר:
וי"א. כנ"ל: