אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תקסה

סימן תקסד

סעיף א

ס"א בין יחיד המתפלל כו'. שבת כ"ד א' וערש"י שם:

וכן כו'. מדפריך מיתבי כו' ודחיק שם לא לעולם כו' ולא משני בכה"ג:

ולא יחתום כו'. שזה נמי חשיב קובע ברכה לעצמו שמשנה מנוסח הברכה כמ"ש בירושלמי פ"ה דברכות על מ"ש בספ"א דתענית כיחידים דמיתו ובש"ת ואמר שם משום שינוי מטבע ברכה וע"ל סי' תקס"ו ס"ב:

לא כו' יאמר כו'. כמ"ש בפרק ד' דברכות לעולם לישתתף כו':

סעיף ב

ס"ב אומרו בלא חתימה. דאין יחיד קובע ברכה לעצמו כמש"ש:

לאחר תפלתו. כמו בשבת וע"ל סי' רפ"ח ס"ו:

סעיף ג

ס"ג י"א כו'. רש"י שם:

אבל ש"ץ כו'. תוס' שם וכת' שא"א שלא יתענה א' מן הקהל ואע"פ שבסי' תקס"ז ס"ג אין ש"ץ כו' שאני הכא שאינו אלא חששא בעלמא וגם אינו אלא מיחזי כשיקרא שהרי בשעת התפלה דעתם להתענות כמו שהקשו תוס' בשבת ממ"ש לוזיף מר וליפרע ובסמ"ק הקשו ממ"ש ירדו קודם חצות לא ישלימו אע"ג שהתפללו תפלת תענית תדע שהרי שם ס"ה כ' בת"צ ש"ץ כו' וכ"ש שאין לומר ענינו בשביל ציבור:

בכל תפלותיך. שבת שם ערבית ושחרית ומנחה כו' ותוספתא הביא רש"י שם פעמים כו' וירושלמי פ"ב הלכה ב' אפי' יחיד שגזר עליו תענית צריך להזכיר מעין המאורע ואיכן אומרה כו' כליל שבת ויומו. ומה שאמר רב הונא אפי' אכל ושתה כל הלילה למחר מתפלל תפלת תענית רבותא קמ"ל וכ"ש בלילה שלא אכל עדיין וכ' הר"ן ולכן בעינן קבלה מבע"י ולא סגי בלילה קודם התחלת התענית שהתענית מתחיל מבערב ומש"ה כל שסלק או ישן אסור לאכול וז"ש ואין בהן הזכרה בבהמ"ז וע"כ בלילה קאמר וע' בר"ן:

סעיף ה

ס"ה אין היחיד כו'. כמ"ש בפ"ק דר"ה מלמד שנתעטף הקב"ה כש"ץ אלמא בצבור הוא:

דדבר שבקדושה הם. ואין נאמר בפחות מי' כמ"ש בפ"ג דברכות ופ"ג דמגילה:

אבל אם כו'. כמ"ש בב"ב פ"ב א' מכדי פסוקים נינהו לקרי ואין שייך כאן מש"ש:

וכן כו'. עמ"א ולשון רמ"א דקאמר וכן לא משמע כן וצ"ע:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה