אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תקמו

סימן תקמה

סעיף א

ס"א והארוס בבית ארוסתו. שזהו נקרא סעודת אירוסין. רב האי גאון. וכמ"ש בפסחים מ"ט א' במתני' וגמ' ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו וכן הא דפליגי שם סעודת ארוסין רשות דברי ר"י כו' ואוקים שם בסבלונות הוא ג"כ בבית חמיו כמ"ש בפ"ט דב"ב השולח סבלונות לבית חמיו כו' ואכל שם סעודת חתן כו':

בשעת אירוסין. עמ"א וכ"כ בריב"ש וכמ"ש ביבמות מ"ג ומארסין כו' ואין עושין כו' ושם מתקיף לה רב אשי כו' דילמא למעבד סעודת כו' והכי קיימא שם במסקנא וע"כ צ"ל דה"ק ליארס בסעודה:

ומותר כו'. שאינו אסור אלא סעודה כמ"ש אירוסין בלא סעודה מי איכא כו':

סעיף ב

ס"ב מן הנשואין. ירו' והביאו התוספת שם ד"ה אבל כו':

סעיף ג

ס"ג ולעשות סעודה שם עיקר טירחא חד יומא וכ"מ בפ"ב דסוכה חתן והשושבינים וכל בני החופה כו':

סעיף ד

ס"ד מותר כו'. לא מבעיא מילה דאין נקרא שמחה כמ"ש בפ"א דכתובות אלא אף פדיון הבן: דאין נקרא שמחה אלא סעודת אשה וכן מפ' בגמ' מדאמר רב אשי ולא באשתך ומ' דל"פ בדינא:

סעיף ה

ס"ה והוא שתוכל כו'. עבה"ג וכ"כ המ"מ. וצ"ע מאי מודה ונראה שסמך על הירושלמי כדרכו ברו' מקומות היכא שהסוגיא פשוט שם יותר וע' ראב"ד בהשגות פ"ג דק"ש ובמ"מ פי"ח דשבת הלכה ב' וע' רשב"א רפ"ד דנדרים ושם רי"א לא תסוד כו' תרין אמוראין ר' חנניא ורבי מנא חד אמר בסיד שהיא מתירתו בתוך המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד ד"ה אסור וחורנא אמר בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתירתו בתוך המועד ד"ה מותר ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמר ר' חנינא רבי יוסא בשם ר' יוחנן רבי יהודה כדעתיה כמה דרבי יהודה תמן אמר צרת שעה צרה כה"א הכא ניוול שעה ניוול הוי דו אמר בסיד שהיא מתירתו בתוך המועד נחלקו אבל בסיד שהיא מתירתו לאחר המועד ד"ה אסור ובהכי סלקא מסקנא שם דר"ח ור"י ס"ל כן ודלא כמו שחילקו בגמ' לענין פירעון אמר רנב"י כו':

ומעברת שער מבית כו'. גי' הרי"ף ומעברת סרק על פניה וא"ד ומעברת סכין על פניה שלמטה ובירושלמי שם נוטלת שערה וצפרניה ומעברת כלי על פניה א"ר יודן אבוי דרבי מתניה בלשון נקי היא מתניתא ר"ל פניה שלמטה והאי נוטלת שער אינה תגלחת מדל"ק ומספרת או מגלחת אלא בגוף קאמר וכמ"ש תוס' במ"ק י"ח א' וכן פי' הפרשים מ"ש באבל והאשה מותרת בנטילת שער כו' אע"ג שהרמב"ם שם מתיר היינו משום סוגיא דהחולץ שאמרו מה במקום שמותר כו' וע' בטור י"ד סימן ש"צ אבל כאן משום שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין והך גזירה גם כן באשה ואי אפשר דקאי על בית הערוה הא קאמר אחר כך ומעברת כו' אלא על בית השחי ומדקאמר מעברת סכין וקאמר ונוטלת שערה וצפרניה מותר בין ביד בין בכלי כמש"ל סימן תקל"ב וז"ש בין כו':

ומעברת סכין. טור וכגי' הרא"ש ומעברת סכין על פדחתה וא"ד כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה