ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תקלח
סעיף א
ס"א או ששכח. מדאמרי' ובלבד שלא יכוין כו' דאינו אסור אלא כיון במזיד:
או נתעצל כו'. ירושלמי הנ"ל:
בין קטנות כו'. ע' תוס' דפ"ק די"ט י"ד א' ד"ה א"ב ופ' ר"י כו' וכ"כ הרא"ש שם וכ"מ בפ' ע"פ ק"ח א' השתא דאתמר כו' וצ"ע:
וה"ה דיכול כו'. כנ"ל ס"ס תקל"ז:
אבל לא כו'. כנ"ל שם:
סעיף ב
ס"ב ואם א"א כו'. מהנ"ל שהתיר רב יוסף ביום אע"ג דפרהסיא הוא כיון דא"א בלילה:
סעיף ד
ס"ד היו לו כו'. כת"ק וכמ"ד בין אקלושי כו' דתניא כוותי' שם:
סעיף ה
ס"ה מי כו'. ירושלמי פ"ב הלכה ז' פרקמטיא אבודה שרי לטלטלא במועדא פי' להפכה:
סעיף ו
ס"ו ב"ד מאבדין כו'. רמ"ח. וכן פירשו הגאונים. ועמ"מ:
משמתינן כו'. ר"ל או משמתין או מלקין היו בזה"ב דהיינו לת"ח כמ"ש בר"ס תצ"ו וער"ן שם שהקשה דבהרבה מקומות מצינו שהיו מנדין בזה"ב וע' בי"ד סי' של"ד סמ"ג וסמ"ד ומצינו ג"כ מ"מ כמ"ש בספ"ג דפסחים המבשל כו' וסוף חולין ובריש קדושין רב מנגיד כו' ע"ש ועמ"א שם ס"ק א' שהביאו ול"נ דאין קפידא וכמ"ש בסוף קדושין ולינגדי מנגיד כו' דטבא כו' משמתינן כו' ר"ל או ובכל אדם.