ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תקיג
סעיף א
ס"א דהיינו לטלטלה. כמ"ש בגמ' אין מטלטלין לכסות כו' אבל בסי' רס"ה ס"ג דאפי' ליגע בכה"ג אסור שמא ינענע ועמ"ש כאן בס"ד:
סעיף ב
ס"ב ספק כו'. עמ"מ דיש מחלוקת אם נתערבה קאי אספק או אודאי דוקא ותליא בפלוגתא ש"ע וב"ה בי"ד סי' קי ס"ט ועמ"ש בסי' תצ"ז ס"ז ועמ"א:
סעיף ג
ס"ג שנתבשלה בשוגג. דוקא כמ"ש בספ"ה דתרומות סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואח"כ נפלו שם חולין אם שוגג כו':
אם יש ס' כו'. ואף ע"ג דדשיל"מ אפי' באלף לא בטיל כמ"ש בפ"א ופ"ה דוקא מין במ ינו וכמ"ש בנדרים נ"ח א' כ"ד שיש לו מתירין כגון טבל כו' ואמרינן פ"ג דחלה הטבל אוסר כ"ש במינה שלא במינה בנ"ט ובנדרים שם א"ל אף אני כו' וער"ן ד"ה אמר להם כו' ושביעית נמי במינה כמ"ש שם ופ"ז דשביעית ושם נ"ב א' שהנודר מן הדבר כו'. ואף ע"פ שהוא דשיל"מ כמ"ש שם נ"ט א' אר"א שאני קונמות כו' ובירושלמי פ"ו דנדרים הלכה ח' שהיה רש"א משום ר' יהושע בדשיל"מ כגון טבל ומעשר שני והקדש וחדש לא נתנו להם חכמים שיעור אלא מין במינו כ"ש ושלא במינו בנ"ט וכל שאין לו מתירין כגון כו'. אלין נדרים מה אתה עביד לון כדשיל"מ או כדשאל"מ מסתברא מעבדינן כדשיל"מ כו' תנינן תמן שהנודר ונתערב באחר אם יש בו בנ"ט ה"ז אסור תפתר מין בשאינו מינו בדשיל"מ וע' בתוס' לקמן ל"ח א' ד"ה ולבטיל כו' וי"ל דה"מ כו'. וכ"ז איירי בביצה קלופה אבל בשאינה קלופה אינה אוסרת כנל כמ"ש בחולין צ"ז וצ"ח למימרא דיהיב טעמא והא אמרי כו' ועתוס' שם ד"ה בביצת כו'. וז"ש עם בשר ותבשיל משא"כ עם ביצים דמין במינו. אבל בטור כתב בשם ר"ת דוקא כשהוא בעין אבל טעמו בטל בס' וכ"כ בהג"ה בי"ד סי' קב ס"ד:
אבל אם כו'. עתוס' לקמן ל"ט א' ד"ה משום ועי"ל כו' והקדירה נתקנה כו':
סעיף ד
ס"ד ובלבד בו'. ירושלמי ר"פ משילין ואף ע"פ שנגיעה מותר במוקצה תי' המ"מ שמא יתנדנד ותה"ד כ' דלצורך דבר איסור אסור ועיין מ"ש בסי' ש"י ס"ו:
סעיף ה
ס"ה ואם י"ט בו'. ערש"י ד' ב' ד"ה מותרת בזה כו' וה"ה כאן:
סעיף ו
ס"ו לפיכך כו' אבל כו'. תוס' בבכורות ח' א' ד"ה אימור כו':
אבל אם לא כו'. שם במאי אוקימתא כו' ועיין רש"י שם ד"ה אימא כו':
ועו"ג כוי ודוקא כו'. כמ"ש בב"ק קי"ז ב' אר"א אין מסל"ת כו':
ואסור מדאורייתא שם ג' ב' בשלמא לרבה כו' ור"ל בי"ט שאחר השבת מיירי הברייתא וע' סי' תק"ז ס"ב אבל נפלו כו':
אבל בי"ט שני אפי' כו'. כמ"ש בריש י"ט ד' ב' והשתא דידעינן כו' וערש"י שם ה"יב ד"ה מי לא כו':
סעיף ז
ס"ז ואפי' בי"ט כו'. עתוס' שם ד"ה נגזור כו':
סעיף ח
ס"ח ואם נולד כו'. כיון דאסור ביומו הוה הכנה וכמו עצים שנשרו בשבת: