ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תקי
סעיף א
אין מוללין כו'. ומפ' מש"ש י"ג ב' כיצד מולל קאי אשבת אבל בי"ט א"צ שינוי ועסי' שי"ט ס"ו ומש"ש:
סעיף ב
ס"ב אם רוצה כו'. עמ"א דלא כרשב"א כו' ולמד הרשב"א ממה שאסרו בנפה וכברה משום דחיוב חטאת בו ודחה המ"מ דבריו הא דפסולת מתוך האוכל אפי' לאלתר וביד חייב חטאת ואפ"ה מותר ולא אסרו נפה וכברה אלא משום דמחזי כבורר לימים מרובים ע"ש:
בד"א כו'. שהרמב"ם מפ' מי איכא מאן דשוי על ברירת הפסולת:
ולוזים. עמ"א:
סעיף ה
ס"ה ואין מעמידין כו'. ירושל' ספ"א מהו להעמיד חלב ביו"ט אם אתה אומר כן אף הוא חולב ומעמיד מי"ט לחול ועיין רש"י בשבת צ"ה א' ד"ה המחבץ המעמיד חלב בקיבה וכן פי' הריב"ש סי' קכ"א:
וה"ה כו'. כמו מעמיד שהוא בורר כמו בשבת שם. ועתוס' שם ד"ה והרודה: וי"ל דאסור כו' וה"ה כאן לפי שהוא לימים הרבה וכמ"ש בירושלמי על המעמיד:
סעיף ז
ס"ז מותר למלוח כו'. כמ"ש י"א ב' מולח אדם כו' וכ"ש כאן שצריך לכל:
ויש מחמירין. דשם משום תחלתן התירו ועבהג"א שם ד"ה ומשום כו'. ועברא"ש שם משום דאין עיבוד כו' וזה מסכים לס' ראשונה וגם י"ל דכאן לכ"ע מותר כיון שרוצה לאכלן כנ"ל:
סעיף ח
ס"ח אע"פ כו' אלא כו'. כמש"ש א"ל כו' אמור רבנן כמה כו'. וכמש"ו:
ודוקא כו' אבל מזוית לזוית. עתוס' שם ד"ה המביא כו' וי"ל דהתם כו' וי"ל דלמה דפי' כו':
או מבית כו'. דבשבת מיירי ג"כ מבית לבית ול"ד באותו בית כמ"ש תוס' שם דאינו יכול להוציא לחוץ וכמ"ש בפ"ה ל"ו והכא תנן משילין כו' התם מאי כו' הכא תנן כו' אלמא דאפי' מבית לבית מיירי שם:
סעיף י
ס"י וכן. כפי' שם: