אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תצז

סימן תצו

סעיף א

ס"א אפי' במקום כו'. כ"כ הראב"ד בהשגות וז"ל שהרי חיה ועוף שהתירו אינו אלא בביברים קטנים ואפ"ה דגים אין צדים והטעם מפני שהם מכוסים מן העין והקשה עליו המ"מ מאמת המים לקמן ס"ה ותי' הב"י דאמת המים צרה וביבר רחב הרבה ודלא כהרמב"ם שמתיר אף בדגים בביברים קטנים וכ' המ"מ שמפ' דרשב"ג פליג אף ארישא אדגים אבל דבריו צ"ע דא"כ היאך אמרינן שם הלכה מכלל כו' וע' לח"מ שנדחק בזה אבל דבריו תמוהים:

סעיף ב

ס"ב אין משקין כו'. כמ"ש בסוף י"ט אין משקין כו' והא דפריך בגמ' שם ל"ל למימר משקין ר"ל למה נקט השקאה דוקא דלא כהר"ן שם שכ' דהשקאה מותר וז"ש הרמב"ם וש"ע לשון משקין ועמ"א:

וכל שאסור כו'. גמ' שם מותרין למאי כו' וליטעמיך כו' אלא כו':

סעיף ד

ספק מוכן כו'. צ"ע דל"פ רש"י ותוס' שם על מילתא דר"פ משום שנלקט בי"ט ראשון אבל לכ"ע ספק אסור בי"ט ב' וע' סי' תקי"ג ס"ו בהג"ה ועמ"א וכן במהרי"ל הלכות י"ט כ' בשמחת תורה לקחו ביצים מן הא"י ומלאום בתרנגולת וגם עשה בהן שאר מאכלים ואסר מהרי"ל את התרנגולת וכל הנעשה עם הביצים עד מוצאי י"ט בכדי שיעשו משום ספק נולד:

דהוי ס"ס. דמותר אפי' בדשיל"מ כדעת הרא"ש בתשובה כלל ב' ס"א שכ' דהא דאמרינן בריש י"ט וספיקה אסורה ואם נתערבה כו' מ' דקאי אספק וכה"ג קרינן בזבחים ע"ד א' ס"ס וכ' דוקא שספק א' בתערובות אבל ס"ש בגופו מותר והתיר שם בחדש משום ס"ס ועי"ד סי' ק"י ס"ט וסי' רצ"ג ס"ג בהג"ה ומ"מ כל סתם כו' ודלא כמ"ש בסי' ק"י ס"ח בהג"ה י"א דדשיל"מ כו' והוא דעת מהר"מ שם שהביא הרא"ש ומרדכי סוף כל הצלמים מהא דריש י"ט כנ"ל:

סעיף ה

ס"ה מאחר כו'. כנ"ל ס"א:

סעיף ו

ס"ו אווזים כו'. שם כ"ה א' ושם כ"ד א' ותניא הצד אווזין כו' וע' רא"ש שם וצ"ל דהא דקאמר כו' ולפ"ז כו' ור"ל דבבית ודאי מותר כנ"ל אבל אווזין כו' ושם ברא"ש ובע"ה כו' ואף לדברי התוס' כו' וז"ש בבית או בחצר:

סעיף ז

ס"ז שאר כו'. כפי' הרמב"ם דרשב"ג ומ"ש שם ה"ד מחוסר כו' קאי גם אחיה דלא כתו' שם ד"ה כל כו' מחמת אוקימת' דר' אשי והרי"ף השמיט הא דרב אשי וס"ל כפירש"י דאידי ואידי חד שיעורא ודשמואל כללא הוא לכל:

סעיף ח

ס"ח בתור ע' כו'. עבה"ג ור"ל כמו ששם קורא סמוך לעיר כו':

סעיף ט

ס"ט וה"מ בגדולים כו'. ממש"ש כ"ה א' ארשב"א מודים כו' בד"א כו' מ' שמועיל זימון ועברא"ש פ"א סט"ו וכמ"ש ברפ"ג בחיה הא בה הא באמה כו':

סעיף י

ס"י וא"צ לנענע. לא כב"ש:

אם זימן כו'. כמש"ש דזימנין כו' וכמטלטל כו':

ואם הוא כו'. דאיסור טלטול אינו אלא משום דמוקצה וכמ"ש בהג"א ד"ה ואין אדם כו' אבל תרנגולת העומדת כו' אבל בא"צ אלא לזוג אפי' זימן כל השובך לא היה דעתו אלא לזוג אלא דסומך על מה שיברור ונמצא איגלי למפרע שבתחלה קמטלטל כו':

סעיף יב

ס"יב המובדלים. דאל"כ ודאי איתהפיכו הג"א שם ד"ה וכגון ורש"י שם דודאי א"א שיעמדו על מקום א' מצומצם:

אא"כ. רי"ו ופשוט וע"ש בגמ':

סעיף יג

ס"יג ואסי' היו כו'. כשיטת התוס' בפסחים ט' א' והטור סי' תל"ט שפ' כמ"ד בכיס א' מחלוקת וע"ש בש"ע ס"ג:

סעיף יד

ס"יד ואם הזמין כו'. תוספתא פ"א:

סעיף טו

ס"טו א"י כו'. כמ"ש כ"ד ואם אין במינו במחובר כו' וה"נ שא"צ צידה והן תוך התחום ואף ע"פ שלא זימן מבע"י דאין הא"י צריך הכן כמ"ש בסי' תצ"ח ס"ג ועיי' מ"א:

סעיף טז

ס"טז השוחט כו'. כ"כ הטור ומ' שם אף למאן דמתי' טלטול הבשר שכ' ובענין טלטול הבשר כו' ע"ש וכמ"ש בשבת קי"ו ב' בשלמא כו':

סעיף יז

ס"יז אם כו'. שם קצ"ו ב' כי הא דלוי כו' ובירושלמי פ"ג די"ט הלכה ו' בעון קומי לוי מהו לראות את הטריפה בבית אפל אמר לאפוקי לברא ר' אמי בעי שמעינן אין רואין את הנגעים בבית אפל שמעינן אין רואין את הטריפה בבית אפל אר"י בר בון לא מטעם הזה אלא שמא תמצא טריפה ויהא אסור לטלטלה:

אבל כו' שלא ישקול. י"ט כ"ח א':

ולא. שם כ"ז ב':

ואם. שבת קמ"ח א':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה