ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תצג
סעיף א
ס"א נוהגין כו'. כמ"ש בפ' הע"י ס"ב ב' תנא כולם:
עד ל"ג. עבס"ב:
אבל לארס כו'. כמ"ש שם ומ"ג א' ומארסין אבל לא כונסין:
מי שקפץ עפ"ד דפסחים נ' ב' מאי אריא כו' התם סי' כו':
מיהו מל"ג כו'. עס"ב:
סעיף ב
ס"ב נוהגין. שבמדרש איתא שמתו עד פרוס העצרת והוא ט"ו יום קודם העצרת נשארו ל"ד יום ומקצת היום ככולו וז"ש ואין להסתפר כו'. ואמר בבקר כמ"ש בי"ד בסי' שצ"ה ס"א דלא אמרי' מקצת היום ככולו עד שתנץ החמה והביאו ראיה מספ"ב דמגילה וכן שומרת יום כו' ומ"ש נוהגים שלא להסתפר כו' הוא לשון הטור וע' בהג"ה:
אא"כ. כמ"ש במ"ק י"ז ב' ומודים חכמים כו':
ובמדינות כו'. כנ"ל בטור שאומרים שאז כו':
ומרבים. כו' כמ"ש בסוף תענית שבו פסקו מתי מדבר:
ואין להסתפר כו'. כנ"ל משום מקצת היום ככולו:
מיהו כו'. כנ"ל ממ"ש במ"ק י"ז ב':
ומי שהוא כו'. כמ"ש בפ"א דתענית י"ב א' מפני שי"ט שלנו היה:
סעיף ג
ס"ג יש נוהגים כו' מיהו כו'. כי י"א כי ל"ג אינו להפסקה אלא לאותן ימים שא"א תחנון ז' ימי הפסח ו' שבתות וג"י ר"ח וי"א עד ר"ח אייר תקח ממנין הימים נשארו ל"ג ימים ועט"ז ס"ק א' ב' ומ"א ס"ק ה'.
ולא ינהגו. יבמות י"ד א':
וכ"ש. פ"א דעירובין מקולי ב"ש ומקולי ב"ה כו':
סעיף ד
ס"ד נהגו. כמ"ש בסוף מ"ק כ"ז ועיין בה"ג: