ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תפב
סעיף א
ס"א מי כו'. גמ' ק"כ א' וע' תוס' שם ד"ה באחרונה.
מברך עא"מ ואוכל. לשון ש"ע וע' מ"א ודלא כרי"ף שכ' לברך ולאכול מרור אחר אותו כזית משומרת וכן הכריכה וכמו שהקשה עליו הרא"ש ממ"ש אין מפטירין אחר מצה אפיקומן שלא יבטל טעם מצה כמ"ש בגמ' שם וכמ"ש בש"ע למטה ואינו טועם כו' ועמש"ש והשמיט בש"ע הכריכה דס"ל כמ"ש הר"ן בשם הרז"ה דאינו כורך כלל כיון דאינו אלא זכר היכא דאפשר אפשר כו' וכ"פ הרא"ש לדעת הר"י:
וכשגומר כו'. הכל לשון הרמב"ם וכמ"ש הרי"ף וכמ"ש בגמ' מ' א' בציקות של א"י כו' ובלבד כו' מ"ט כו' ושם קי"ט ק"כ נימא מסייע ליה הסופגנין ואע"ג דדחי ליה לא קי"ל כהאי דיחויא:
ואינו טועם. רמב"ם וכ"כ הר' יונה וכנ"ל:
ומי שאין. כמ"ש תוס' בברכות בשם ר' מנחם וכנ"ל:
וב' השלימות. משום לחם משנה וכדעת הרא"ש דפרוסה בפסח להוסיף על שאר י"ט ולא לגרע ובמקום דא"א עבדינן כמו בשאר יו"ט: