אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן תעב

סימן תעא

סעיף א

ס"א יהיה שולחנו כו'. עתוס' ק' ב' ד"ה שאין כו':

אבל לא. עתוס' צ"ט ב' ד"ה עד כו' ואומר הר"י כו' ועט"ז ומ"א:

סעיף ב

ס"ב יסדר. שזהו בכלל דרך חירות כמ"ש עבדא דמפיק כו':

ואפי'. תוס' שם ד"ה ואפילו. דס"ד כו':

סעיף ג

ס"ג לא יטה כו'. עיין תוס' שם ד"ה פרקדן ובנדה י"ז א' ד"ה אפרקד אבל הר"ן כ' דיש לחוש לשני הפירושים דאפשר דשניהם נקראים פרקדן וכ"כ הרמב"ם וטור וז"ל הערוך בערך פרקד ברפ"ב דברכות וברפ"ב דנדה פרקדן כו' פי' השוכב על שדרו ופניו למעלה וכן פיר' ר"ה גאון וי"מ הישן על פניו משום דאתי לאחמומי ובנדה מפורש שגזירת חימום הוא ודייקי אפוי בקידה ור"מ כו' מפ' אפוריא קידה ובמנחות צ"ט ב' פרקודא הוה מפרקדא עכ"ל:

ואין חילוק. ערשב"ם ד"ה דהסבת ימין כו' וד"ה שמא. ורבותי וכו' וכ' הרא"ש ונ"מ לבין ב' הטעמים לאטר וכתב ת"ה דעבדינן כטעמא בתרא שמא יקדים כו' דחמירא סכנתא כו' כמ"ש בפ"ק דחולין:

סעיף ד

ס"ד אשה. כטעמא דשאלתות וכן הרי"ף ל"ג אצל בעלה:

וכל הנשים כו'. עבכ"מ שכ' בשם הר' מנוח בלשון האחרון אשה חשובה שא"צ להתעסק בצרכי הבית בתיקון המאכל ועיין בכתובות ס"א א' ועבא"ע סי' פ' ושם ס"י:

דכתב דבזה"ז כו'. דאין עכשיו דרך חירות שאין המלכים עכשיו רגילין להסב וכן לפי' השאלתות שכ' דאשה א"צ הסיבה כו':

סעיף ה

ס"ה אפי' הוא. דסתם אב מלמדו תורה כמ"ש בפ"א דקדושין ל"א א' גלוי כו':

אפי' אינו. מדמשני בשוליא דנגרי דוקא:

אא"כ. דלהכי שביק רבה להו למיסמך:

ות"ח. עתוס' בברכות ל"א ב' ד"ה מורה ובב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות:

סעיף ז

ס"ז כל מי. שם מיסב אין כו':

ונ"ל אם. ערא"ש שם ועט"ז ומ"א:

ולכתחלה. מדאמרינן שם השמש שאכל כזית כו' משמע דיעבד ובמתני' לא יאכל כו' מ' כל הסעודה:

סעיף ח

ס"ח צריד לשתות. שם שתאן בבת אחת כו' וערשב"ם ד"ה בב"א. ונ"ל כו' וערא"ש שם:

סעיף ט

ס"ט שיעור כו'. שם ארבעה כוסות הללו כו':

לאחר שימזגנו. עתוס' שם ד"ה ואתי. לכך נראה כו':

אם רוצה. דבלא"ה צריך רביעית יין חי כמש"ש ועיין רשב"ם שם ד"ה אחד חי:

וישתה כו'. עיין ט"ז וכ"כ תוס' שם ד"ה רובא כו'. וכן מ' בגמ' דקאמר יצא מ' דיעבד:

ואם יש כו'. שמפרש השקה מהן כו' והוא כו' כמ"ש הר"ן שם שכל א' שתה רוב רביעית שהרי כולן חייבין בד' כוסות כמש"ש ת"ר הכל חייבין כו':

וי"א. שמפ' על בע"ה לבד וכמ"ש תוס' צ"ט ב' ד"ה לו ועוד דאמר בגמ' כו' א"נ בבניו כו' ומדקאמר רובא דכסא ול"ק מלא לוגמיו כמש"ש ק"ז א' ש"מ דוקא רוב כוס:

וצריך. תוספתא שתאן כפוסין לא יצא. ר"ל הפסק כמ"ש בפ"ק דב"ב כפיסין ארחי וכמ"ש גבי מרור אכלן לחצאין יצא ובלבד כו' וכן כאן בכה"ג ועסי' תרי"ב ס"י:

סעיף י

מי שאינו. ירושלמי שם בפ' ע"פ ובפ' ח' דשבת ובפ"ג דשקלים ר' יונה שתי ד' כסי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרת רי בר עילאי שתי ד' כסי דלילא פסחא וחזיק רישא עד חגא כו' ועבה"ג:

סעיף יא

מצוה. ירושלמי שם ושם ושם א"ר מצוה לצאת ביין אדום שנאמר אל תרא יין כי יתאדם:

אם אין. דטעמא מ"מ בעי דאף ר' יהודה דבעי אדום אמר צריך שיהא בו טעם ומראה כו' וערשב"ם ד"ה אל כו':

סעיף יב

ס"ב יוצאין. שם ושם ושם:

סעיף יג

ס"יג ימכור כו'. ערשב"ם שם שפי' מ"ש במתני' ואפי' מן התמחוי אם לא נתנו לו ימכור כו':

סעיף יד

ס"יד ובכל כו'. מאותו הטעם של כוסות:

סעיף טו

ס"טו תינוקות. שם:

שהגיעו. כמ"ש תוס' שם צ"ט ב' ד"ה לא א"נ בבניו כו'. וכנ"ל:

ואין. שלכתחלה צריך לשתות בב"א כמ"ש במצה בסי' תע"ה ס"א:

ובכוס. שצריך ליתן עיניו בו כמ"ש בספ"ז דברכות:

וכן. בכוס של קידוש וע"ש ושם:

סעיף טז

ס"טז מצוה. שם אמרו כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה