ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תסט
סעיף א
ס"א על שום בהמה. אפילו אינו גדי וטלה. רא"ש לפירש"י שהטעם שיאמרו שהקדישו לדמי פסח ובין גדול או קטן. ב"י מהטעם הנ"ל וכ"מ מהגמ' שם שלא הוציא אלא חטים ולא חילק בין בהמה לבהמה:
בין. כמש"ש בשר זה מ' שחוטה:
שנראה שהקדישו כו'. זהו לפי' תו' ודוקא גדי וטלה אבל לפרש"י משום שנראה שהקדישו לדמי פסח כנ"ל וכ"מ בירוש' פ"ז דפסחים ה' א' שאסור לאדם לו' לחבירו הא לך את המעות וצא וקח לי בהם בשר לפסח אבל אומר הוא לו הא לך את המעות האלו וצא וקח לי בהם בשר לצלות:
אלא. רא"ש שם:
וגדי כו אבל כו'. גמרא שם: