ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן תטו
סעיף א
ס"א של נשואין. אע"ג דסעודת אירוסין ג"כ מצוה כמ"ש בפ"ג דפסחים מ"ט א' דוקא לארוס עצמו כמש"ש אצל חמיו:
או חבירו. שם ורבנן זמנין דניחא כו':
או שרוצה. י"ט י"ב א' וכפי' תוס' שם ד"ה ה"ג כו':
ואז מותר. פ"ה די"ט מ' א' מי שזימן כו' לא יוליכו כו':
ואם עירב. פסחים מ"ט א' ולשבות שביתת הרשות וכפרש"י שם וע"ש בתו':
סעיף ב
ס"ב ואם עירב. רש"י שם מהא דלמטה ס"ג:
כשמניח ואומר. כמש"ל: