ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שצד
סעיף א
ס"א ספק עירוב כו' והוא כו'. מתני' וגמ' לענין תחומין וסובר הטור דה"ה לע"ח דלא כמרדכי שכ' דכאן א"צ כנ"ל סי' שצ"ג ס"ג דספק הונח גרע כמ"ש המ"א וז"ש כגון ספק אם כו' דוקא בכה"ג וע"כ צ"ל כן דאל"כ תקשי לרש"י ורמב"ם דס"ל דאף בע"ת כשר בה"ש בדיעבד כמ"ש סי' תט"ו:
סעיף ב
ס"ב ואינו יכול. שם בגמ' ופסק כרבי. ומשם למד לע"ח דס"ל דגם הוא מצוה כמ"ש סי' שס"ו סי"ג וסי' שצ"ה:
והעירוב א"צ. שם במתני' אם מבע"י כו'. וה"ה לע"ח ונלמד מסי' שצ"ג ס"ג:
ויוכל. שם במתני' ל"ח א' וה"ה לע"ח וכ"ה בתוספתא פ"ה בע"ח:
ויש לבצוע. ברכות ל"ט ב' שבת קי"ד ב':
בשחרית. בהג"מ והג"א פ"ג כ' משחשיכה אבל במנהגים חששו בערבית שלא יאכל קודם חשיכה:
אבל עדיף. דמה שהיו נוהגים בימי הגמ' בכל ע"ש משום שלא יתעפש משא"כ עכשיו שעושין מצה. ר"נ:
סעיף ג
ס"ג נתנו במגדל כו' אא"כ. השמיט כל הסוגיא דשם שהוא הכל אליבא דרבנן וכמ"ש התוס' שם ד"ה והאמר משום דר"א ע"כ כרבנן ס"ל וע"ש תוס' ד"ה בעי כו':
קודם שחשיכה. ל"ד כמ"ש בסי' שצ"ג ס"ג: