ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שעב
סעיף א
ס"א אפי' הם של. שם צ"א ב' כ"ז שהם רבים כו':
מחצר כו' או לגג ומגג ומהגג כו'. שם א' תניא א"ר כו':
או לראש. צ"ב א':
אפי' גבוה. פ"ט א' תוס' שם ד"ה כל כו':
סעיף ב
ס"ב קרפוף. מתני' ריש פ"ב כא אמרו בית סאתים ושם כ"ג כ"ד כ"ה צ' א' וכל קרפף ושם תנן וחכ"א כו' אמרי בי רב כו' אבל לר"מ ור"ש מותר וה"ה כה"ג:
כי אם. שם צ' א' שתי אמות בגג כו' והכל אליבא דר"מ אבל לר"ש הכל שרי וע' בה"ג:
סעיף ג
שתי חצרות כו'. מ"ט ב' ע"ב ב' ע"ג א':
ואם ירצה. שם ע"ב ב' תנא בד"א כו' כמאן כב"ה:
והוא שעירבו כו' או. שם ע"ג א' והא אחין דכי כו':
והוא שעירבו בני חצר. שם ע"ה א' נתנו עירובן במקום א' כו':
ואין בני. שם ע"ב ב' מתני' אבל אם היה כו' א"צ לערב וכנ"ל סימן שס"ו ס"ג:
סעיף ד
אא"כ יהא פתח. שם ע"ו ב':
או חלון. שם א' וכת' הב"י ותו בגמרא אמר ר"י חלון עגול צריך כו' בהקיפו כ"ד טפחים וע' שם ב' בתוס' ד"ה ור"י אמר כו' אלא שהש"ס בסוכה ור' יוחנן דהכ' טעו בדבריהם והיו סבורים כו'. עכ"ל. וח"ו שטעו אלא שר"י אמר בהקיפו ר"ל בריבוע החיצון ואורך האלכסון בעיגול הוא ה' טפחים וג' חומשין ורביע חומש נמצא היקף רבוע החיצון כ"ב טפחים וג' חומשין ומ"ש ושנים ומשהו ר"ל בהיקף העיגול כפירש"י אלא שהוא לצד אחד שהוא נקודת א"ב ואף שמעט יותר משנים הוא מעט קט שיעור גודל הקשת על היתר והוא חצי חומש וע' בסי' תרל"ד ס"ד:
סעיף ה
וה"ה. ואפי'. ומ"מ בעינן. גמרא שם וכ"ש לארובה דבעינן ד':
ואם עשו. ירושלמי שם:
סעיף ו
ס"ו בית שבין. צ"א א' ר"ש לטעמיה דלא כו':
או שהיה כו'. שם בברייתא צ"ג ב':
ואם היה כו'. יכולין כו' בין. שם צ"ב א':
אבל פירות. שם ימתני' ע"ו ב':
ואם אינו. שם ע"ד א' כר' יוחנן:
ובלבד. שם ובפ"ז ב':
ואם היה כו'. שם ע"ז א':
כגוי שקרקעו. רש"י שם:
אף בכלים. כנ"ל ובלבד קאי אבתים:
והשני כו' אף. מ"מ:
והוא שיהא. כנ"ל:
אבל אם. כנ"ל:
סעיף ז
ס"ז והוא שלא. תוספתא פ"ז וקטנה שאינה אלא כעשר אמות נטלה דופנה לר"ה ונשתייר כפס מכאן ומכאן מותר נטלה כולה מותרין לאותה שבת ואסורין לע"ל דר"י רי"א אם כו' וגמרא ט' ב' קטנה בעשר:
וכ"ש אם. צ"ג ב' פחות מכאן מערבין אחד כו':
סעיף ח
כותל. ע"ז ב':
באיזה כו'. שם:
אא"כ. שם ע"ח א' כרב יוסף כו' סולמות שבבבל כו' וע"ש תו' ד"ה סולמות כו' והטור אזיל לשיטתו שפסק כהמיקל בעירובין אף באמוראי ועמש"ל סי' שנ"ז ס"ה וכ"פ הרמב"ם כאן כרב יוסף ושם פסק כרבה אליבא דלישנא קמא שהוא סתמא דגמ' ע"ש:
במשך ארבעה. מדקאמר שם סולם מכאן כו' חקק בכותל כו' וע"ש ע"ז ב' תוס' ד"ה אם יש:
בין להשתמש כו' בין. כל ענין לערב יחד ולהשתמש עליו יתבאר בס"ט:
סעיף ט
ס"ט ובולטת ד'. תוס' שם שהקשו מגמ' שם ע"ח א' דבעינן שיגיע לראש הכותל או לפחות מג' ותי' דהתם אינו ד' ע"ד וכאן ברוחב ד' ע"ד.
אבל אינו. שם כתי' הרא"ש בשם הר"מ דסולם שצריך עד ראש הכותל הוא לערב יחד וכאן להשתמש ופי' הטוש"ע כשני הפרושים לחומרא:
ואם אין. כנ"ל לפי' תוס':
סעיף י
ס"י כנגד המיעוט. ט"ס:
סעיף יא
סי"א מהני להתיר. כנ"ל בתירוץ הרא"ש:
סעיף טו
סט"ו היה אילן כו'. כרנב"י דהוא בתראה:
והרא"ש כו'. עתוס' שם ד"ה אשרה כו' וקי"ל כסוגיא דשם:
והוא שתהא. דאל"כ אסור משום אילן והמ"א ס"ק כ"ו כ' וצ"ע כו' ע"ש והניח בקושיא ואין קושיא כלל דשם משום חומרא רמש"ש דרב בקעה מצא כו' וכמש"ש:
סעיף טז
סט"ז כ"ז כו'. שם אי בטולי חייץ כו':
סי"א דאם. שבת ק"א והיינו בטבל ועמ"א:
סעיף יז
סי"ז וה"ה אם כו'. הריטב"א:
סעיף יח
סי"ח או שהוא. פ"ג ב':
סעיף יט
סי"ט נתמעט בחול. שם בגמ' דלמא דאמעיט כו':
ולהרא"ש. כו'. דס"ל כפי' ראשון שברש"י דלמא ממעט מי' וזהו דוקא בחול כנ"ל ומתניתין ע"כ בחול איירי מדקאמר נתמעט כו' מערבין כו' ואין מערבין בשבת ולכן לא פריך גמרא אמתני' ש"מ דיורין כו' וע' רא"ש. וס' הראשונה הוא פי' השני שברש"י משום מוקצה:
אבל גדיש כו'. צ"ע למה השמיטו הפוסקים מש"ש דוקא שהוא בתוך ג"ט לתקרה: