ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שס
סעיף א
סא מחיצות גרועות כו'. רש"י וכן משמע בגמרא דק' וחכמים היינו ת"ק:
וכן הדין. מדקאמר לכתחלה ג' נותנין להם בית שש ש"מ דבשנים אין נותנין ב"ס:
אפי' הוא כו'. ירושלמי אפי' כור אפי' כוריים וכ"מ בגמרא:
בד"א. מדאמר רב לא הוצרכו כו' ול"ק לא הוצרכו אלא לד' והקיפו ו' ועוד דחכמים להקל על ר"י בר' יהודה ור"י ב"י לא אמר ובלבד וכן משמע נותנין כו' ובלבד דמשמע דמה שהן באין להוסיף על ריב"י בלבד כו'. וערש"י ד"ה לא פנוי כו' דלא כתב כן וכן הריטב"א וכ' דסיפא ובלבד שלא יהיה פנוי קאי אף לר"י בר' יהודא ואסיפא כי ברישא א"א ע"ש שכ' כן בפשיטות
עוג. ירושלמי סוף פ"א וז"ש הרמב"ם וש"ע לעיל ג' ישראלים:
וי"א דה"ה. ירושל' קטן מהו שישלים לשיירה ופ' הרמב"ם לחומרא ותמה הב"י למה פסק לחומרא ולכן השמיט בש"ע וז"ש וי"א כו':
סעיף ב
ס"ב היו. כרב הונא דתניא כוותיה שם ט' ב' ואביי ס"ל כוותיה שם צ"ג ב':
סעיף ג
ס"ג ואף בחיצונים. כמ"ש נותנין להם מ' לכולן:
וי"א. שמפ' להם שמותרין באמצעי:
ואם א' כו'. הכל ממתני' שם חצר גדולה כו' ושם כ"ה ב':
בד"א. שם ט' ב' קטנה כו':
וכל זה כו'. כשכותלים כו'. שם: