אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן שלה

סימן שלד

סעיף א

פ"א דאלו כו'. שם ק"כ א':

ואומר. מתני' שם:

דהיינו. רש"י:

שלא. גמ' שם:

להכניס. רש"י:

חיישינן שיתקננה. כתוס' פט"ז שם שמא יוציא לר"ה וכ"ה בגמ' שם:

סעיף ב

ס"ב ואם מציל. ק"כ א' כנ"ל:

סעיף ג

ס"ג ומיהו אם. ל' הרמב"ה ואם הערים בדבר זה מותר וכ' המ"מ ופ' כרב"י ופי' ב"י שהערמה בכה"ג הרמב"ם אזיל לשיטתו דאמרינן במ"ק י"ב ב' ת"ר טוחנין כו' ורמינהי כו' תנאי היא דתניא כו' ופ' שם ג"כ כר"י בר' יהודה והטור חולק עליו שם וכן ב"י כ' שם דהרמב"ם יחידאה הוא ולא קי"ל כותיה דפ' כיחידאה ולכן השמיט כאן בש"ע דעת הרמב"ם ופ' כדברי הטור וכפי' רש"י והטעם שפ' כרב"י משום דאמרינן בשבת קל"ט ב' מערים אדם כו' מ"ש מהא כו' התם כו' מ' דקי"ל כההיא ברייתא דריב"י רק החילוק בין מוכחא או לא וז"ש הרמב"ם שם בפ"ז מה' י"ט ה"ח שאין הערמה זו ניכרת לרואה וכן כל כיוצא בזה וכן כאן כ' ואם הערים בדבר זה מותר ר"ל בכה"ג דוקא דלא מוכחא כנ"ל והסו' ס"ל כדעת הרא"ש שם דמחלק בין הערמה להערמה וקושיית הגמרא שם כיון דהאי הערמה מותר מ"ש דצריך הוכחה ושם למ"ד דמערמין א"צ הוכחה ובסי' תקל"ג סתם כדעת הטור:

סעיף ד

ס"ד שעדיין לא נדרכו. דאל"כ היו מותרין כמ"ש קמ"ה ב':

שהרי כו'. שם קמ"ג ב':

ואינו רשאי. שם מ"ג א':

כיצד יעשה כו'. י"ט ל"ו ב' וכמ"ש בסי' ש"ח סל"ז:

סעיף ה

ס"ה אחת הנה כו' אא"כ כו'. שהקשו מהא דאמרי' קמ"ב א' ולישדינהו כו' וננקטינהו כו' ותי' הר' יונה שנתפזרו א' הנה כו' וז"ש נתפזרו והרמב"ן תי' שנתפזרו לתוך צרורות וועפר וכ"מ בתוספתא פי"ז פירות שנתפזרו מלקט א' א' ואוכל כו' או שלקט מתוכן עפר וצרורות ה"ז חייב ולכן קאמר בחצר ול"ק בבית שסתם בית עשוי להתכבד. ר"ן:

ואוכל כו'. כן לשון גמרא ורי"ף ורמב"ם ור"ן ומ"מ דלא כתוס' ורא"ש. ע"ש:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה