ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן שכב
סעיף א
ס"א פירות כו'. פסחים נ"ו א' במתני' ועבה"ג:
ולערב. עט"ז. ועתוס' דערובין ל"ט ב' ד"ה אי ודוקא בדבר כו' אבל בפירות הנושרין כו' כדאמרינן בשבת פ' שואל ק"נ א' כו' וההוא בר טביא מיירי באתציד מאליו כו' ע"ש:
סעיף ד
ס"ד ואפילו בסכין. מדמדמינן שם לשבירת חבית דאיירי בכלי ומ"ש ושוין שלא יקטמנו פרש"י אקיסם. הרא"ש שם ועסי' שי"ד ס"ו:
סעיף ה
ס"ה מותר. וג' חילוקים דאוכלי בהמה מותר לטלטל ולקטום אפי' לחצוץ ועצי בשמים מותר לטלטל ולקטום להריח אבל לחצוץ בו שניו פטור אבל אסור וכן קיסם פטור ג"כ רק ששם אף בטלטול אסור. ורמב"ם כ' בקיסם אם קטמו לחצוץ שיניו חייב וכמ"ש בתוספתא הביאו הרא"ש שם ומפ' ושוין כו' קאי אאבוס וע' ברא"ש שם וכ"ה בתוספת' אבל לפי מ"ש הרא"ש שם ולעיל ס"ד דלא כתוספתא ורמב"ם וצ"ע על מ"ש מ"א בשם הרמב"ם חייב דלא קי"ל כותיה כנ"ל:
ומוללו. וקוטמו כצ"ל:
סעיף ו
ס"ו והוא. דלא קי"ל כרב כמ"ש בפ"ד דב"מ ע"ה א' וא"כ אתי מתני' כפשטא:
אבל. מתני' שם:
ובחול. גמ' שם:
וי"א. כסוגיא דשבת סובר דבכה"ג איתיה לדרב: