אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רצד

סימן רצג

סעיף א

ס"א בחונן הדעת. עט"ז וב"ח שהאריכו ליתן טעם על מנהגינו והלבוש נתקשה מאד בזה וכ' לומר ב"פ וחננו ע"ש וכ"ז ליתא וא"צ לכל הדחוקים שנדחקו בזה אלא נראה לי שיסוד מנהגינו הוא ע"פ פלוגתא דר"י ורבנן בברכות ל"ג א' ר"י אמר לפי שהיא חכמה כו' ורבנן אמרי מתוך שהוא חול כו' וסברת פלוגתתם נראה שהוא כמ"ש בירו' פ"ה דברכות וז"ל ר' יודן אומר מטבע ברכות ואח"כ מבדיל ואתיא כרבי דרבי אמר תמיהני היאך בטלו חונן הדעת בשבת אם אין דעה תפלה מנין וכא' אם אין דעה הבדלה מנין א"ר יצחק בר"א מבדיל ואח"כ אומר מטבע ברכ' ר"א בן אנטיגנוס בי ר' ינאי בשם ר"א זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ודכוותה אסור לו לאדם לתבוע צרכיו עד שיבדיל וכצ"ל שם ור"ל דלכך צריך לומר תחלה הבדלה קודם ברכה דחול ובהני תנאי תליא פלוגתא הנ"ל דגמ' דילן דר"י ס"ל כר' יודן דתמן אם אין דעה הבדלה כו' וז"ש לפי שהיא חכמה כו' ורבנן ס"ל כר"י ב"א דתמן דס"ל אסור לתבוע צרכיו כו' וז"ש מתוך שהיא חול ר"ל שעל ידה מותרין במלאכה קבעוה כו' ולפ"ז מנהגינו אליבא דכ"ע שאנו אומרים תחילה אתה חונן כו' כסברא ראשונה הנ"ל אם אין דעה כו' ואח"כ הבדלה קודם הבקשה לצאת ג"כ סברא שניה הנ"ל דס"ל אסור לתבוע צרכיו כו':

ואם טעה כו'. שם כ"ו ב' כ"ט א':

ואם טעם. ל"ג א':

סעיף ב

ס"ב טעה ולא כו'. שם מפני שיכול כו':

סעיף ג

ס"ג ת"ב. כמש"ל סי' רצ"ט ס"ו ועמש"ש:

סעיף ד

ס"ד במקום. שם כט ב' בעבודה חוזר לעבודה אלמא מיד כשסיים מקרי חוזר א"כ במקום שאמרו אינו חוזר אפי' בכה"ג:

סעיף ה

ס"ה במקום. עמ"א:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה