ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן רעה
סעיף א
ס"א ואפי' אינו כו'. הוא פשוט דאיסור הוא בעיון כמ"ש אפי' לעיין בין בגדיו כו' תני חדא שמש בודק ומדפריך שם והא אמרת רישא רואה דלא כהג"א ומ"ש רש"י ומריצן בפיו ל"ד אלא נקט לאשמועינן דאפ"ה שרי שם דל"ת דוקא רואה בעיון בעלמא קמ"ל רש"י דלא וראיה ממ"ש מיתיבי רשב"ג א' התינוקות כו' אב"א ראשי פרשיותיו אלמא דאפי' בקריאה מותר שם וכנ"ל:
וכן בנר. דבשעוה נמי שייך שמא יטה כמש"ש כ' ב' שעוה אצטריך כו' ואפי' לפרש"י שם מ"מ מדס"ד דאסו' להדליק ופסול פתילות ושמנים הוא משום שמא יטה וערש"י שם ד"ה ומותר להשתמש כו' ואפי' למסקנא קמ"ל שאין מסכסכת כמו בשמן ע"ש:
סעיף ב
ס"ב וי"א דבשני. כ"ש מב' ענינים:
סעיף ג
ס"ג אם יש. כ"ש משנים אע"ג ששנים טרודין:
סעיף ד
ס"ד מותר. כמ"ש בפסחים י"א א' הוא עצמו מחזר כו' וכשיטת הרי"ף ותוס' וש"פ בסי' ת"ה דלא כרש"י שאוסר בפסח מפני שאיסורו איסור כרת וע' ר"ן שם:
סעיף ח
ס"ח נוהגין. מהנ"ל ס"ו וה"ה כאן אימת שכינה עליו וכמ"ש בפ"ב דנדה אב"א בעתותא דשכינה:
סעיף ט
סט דהוי. כמ"ש בס"י:
סעיף יב
סי"ב שמש שאינו. כפי' הרי"ף שם דשמש שאינו קבוע גרע רק שפי' טעם אחר משום שאין מכירין ובשמש להו לרב יסתפק ממנו והיתר דשמש קבוע מפ' משום שמכירן וא"צ עיון הרבה כנ"ל וכ"ז דלא כפי' הרי"ף ותוס':
יש מתירין. כגי' ר"ח שם בתוס' ורי"ף:
נהגו כו'. שם כ"ב א' וסוף פ"ב דסוכה מאני מיכלא כו' ע"ש: