ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן רמה
סעיף א
ס"א או תנור. תוס' שם:
או מרחץ. שם בשם תוספתא:
או שהם. רמב"ם:
אם מעט ואם הרבה. ס"ל דמ"ש שם ואם באו לחשבון אסור קאי אף אם התנו בתחלה וכמ"ש בפ"י מהל' מ"א וש"ע י"ד סי' רצ"ד סי"ג ואם התנו כו' ובלבד שלא יבואו לחשבון כיצד כגון שיחשוב כו' ע"ש:
ואם לא התנו. פי' לחומרא משום דקשה שם תפשוט דאסור דאל"כ אמאי איכסף רבא וצ"ל דמספקא להו ללישנא בתרא וכיון דלישנא קמא סתמא דגמ' קאמר כן הלכה. ר"ן:
ויש מתירין. לקולא:
וי"א. כנ"ל בסי' רמ"ג ס"א בהג"ה:
דא"י: כנ"ל שם אריסא כו':
ב"מ לא. ב"מ נ"ח א' השוכר כו' וכמ"ש בתוספתא סוף שבת ולא יאמר תן לי שכר שבת אלא תן לי שכר עשרה ימים והביאה הרי"ף:
סעיף ב
ס"ב היכא שהתנו. תוס' שם ד"ה ואם וע"ש:
סעיף ג
ס"ג היכא. שם ד"ה לא:
ואם ירצה. וצ"ע דדוקא במקום פסידא ועט"ז ומ"א:
סעיף ד
ס"ד יכול כו'. ממ"ש אריסא אריסותיה קעביד וכמ"ש בס"א בהג"ה אבל בששניהם כו'. וז"ש ודוקא בכה"ג כו':
מפני שאין כו'. שאם היה מוטלת עליו אסור כמ"ש בס"א שאם לא התנו שאסור:
וכן אין כו'. שאם היה ניכר אסור כמ"ש בסי' רמ"ג ס"א לא ישכיר כו' דסתם מרחץ כו' ואמרי כו':
ודוקא. כנ"ל בס"א:
סעיף ה
ס"ה מותר לישראל כו'. כנ"ל:
ובלבד. יתבאר בסי' רמ"ז ס"א ע"ש:
סעיף ו
ס"ו אם אפו כו'. שם בגמ' ואם באו לחשבון אסור אף בדיעבד: