אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן ריח

סימן ריז

סעיף א

ס"א ובין כו'. עתוס' שם ד"ה הרואה כו' והרא"ש שם:

סעיף ב

ס"ב על נס כו'. תר"י דכל שאינו רוב ישראל יחיד מקרי ועתוס' י"ד א' ד"ה ימים ל"ד כו' ורא"ש שם:

ואפי' כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש נס של שבטים כו' וכתב הרא"ש ופלוגתא כו' וכ"כ הטור ודעתם דבברכות הלכה כדברי המיקל ועמ"א:

סעיף ג

ס"ג כל כו'. תוס' שם והרא"ש שם בשם הירושלמי וכן בגמ' לפרקים עד כמה כו' ודלא כהראב"ד שכ' דאין חובה רק בפעם ראשון מכאן ואילך אינו אלא רשות וז"ש ואז כו' ולהראב"ד ג"כ יכול לברך קודם שלשים יום וז"ש אינו אלא כו' דלא כותיה ועב"י:

סעיף ד

ס"ד וכל כו'. כגי' הרי"ף שם הוא ובריה ובר בריה ופי' הרשב"א דל"ד אלא כל יוצאי יריכו:

סעיף ו

ס"ו על כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש שם מהו שיברך כו' וכ' בתה"א וכיון דאיפשטא בגמ' שלנו לאביו ה"ה לרבו:

י"א כו'. שם בירושלמי ואם היה מסוים כו' ואדם כו' ומפ' שרואה את האדם:

סעיף ז

ס"ז על כו'. ירושלמי הנ"ל מהו כו' וחביריו מברך. ופי' ב"י דמ"ש מברך הוא פושט לכולהו שיברך אאביו ורבו ואדם מסויים ואדם שנתקדש כו' אבל הטור מפ' דל"ק אלא אאדם מסויים כו' אבל לפי הגי' שלנו בירושלמי מהו כו' דניאל וחבריו נס של שבטים כו' ול"ג מברך לא נפשט הבעיא בכולהו ועמ"א וצ"ל בירושלמי היה אדם כו' ול"ג ואם היה כו':

לפיכך כו'. גמ' נ"ז ב':

סעיף ח

ס"ח הרואה כו'. כ"ה ברא"ש וטור וע' ט"ז:

סעיף ט

ס"ט י"א כו'. שהר"ג בן שלמה כ' שהמברך על הנס אינו מברך הגומל ואמרינן שם ד' צריכין להודות ועסי' רי"ט ס"ט. וכ' ב"י ובסי' רי"ט יתבאר שיש חולקין בזה ר"ל שהריב"ש כ' לברך גם הגומל וע' מ"א שם סק"ט וסובר לפ"ז שה"ה שמברך על הנס במקום הגומל ואינו מוכרח גם דבריו תמוהין דא"כ כל חולים ויולדות צריכים תמיד לברך וכן יוצאי יריכן וא"כ כל א' חייב לברך תמיד ועמ"א:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה