אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן רטו

סימן ריג

סעיף א

ס"א אין כו' ונהגו כו' וי"א כו'. עמ"ש בסי' נ"א ס"ג:

ובמקומות כו'. דשם הוא סיום הברכות כמ"ש במתני' בשחר מברך כו' וכמו בונה ירושלים:

סעיף ב

ס"ב חייב כו'. רמב"ם דמפ' מ"ש אחר הכל עונין אמן חיובא קא' וכמ"ש כי שם ה' כו' וכמ"ש בספרי שם ומנין שעונין אמן אחר המברך שכ' הבו כו' וע' גמ' דיומא ל"ז א' ותענית ט"ז ב':

אבל כו'. רמב"ם ובשלא שמע כל הברכה וכמ"ש במתני' שם בכותי וה"ה לאפיקורוס דחד טעמא להם אבל בתינוק וגדול כו' אפי' שמע כל הברכה ותינוק שם נ"ג ב' וכמ"ש בס"ג וה"ה למשנה ממטבע כו' וכמ"ש הרמב"ם דהטעם דאין עונין אמן אחר תינוקות משום דהברכה לבטלה ואע"ג דמותר כ"ש במשנה דקי"ל דלא יצא והוי לבטלה וכר"י מ' ב' דהלכה כר"י אבל הרא"ש שם כ' בשם ירושלמי דהלכה כר"מ וע' סי' קס"ז ס"י ואפשר כמש"ש ע"כ ל"ק ר"מ התם כו' וערמב"ם שם הלכה ט"ו:

ועונין כו'. צ"ע דבתוספתא וירושלמי אמרו באינו יהודי אע"ג שלא שמע כל הברכה והביאו הרא"ש שם וז"ל הירוש' ספ"ח דברכות תניא א"י שבירך את ה' עונין אחריו אמן ואף שהירושלמי יש לפרש כדברי תר"י דבשמע כל הברכה איירי וקמ"ל דאף אחר א"י עונין אמן אבל בתוספתא לא מ' כן דקא' שם ס"ו א"י המברך השם עונין אחריו אמן כותי המברך השם אין עונין אחריו אמן עד שישמע את הברכה כולה ודברי ב"י צ"ע יותר שכ' דלהרמב"ם בא"י אין עונין אחריו לעולם וכותי עכשיו כא"י כמ"ש בפ"ק דחולין ולכן סתם הרמב"ם וכ' דאין עונין אחריהן ואף שדחק ואמר כיון דבגמ' לא הוזכר ע"כ פליגי אתוספתא וירושלמי ודבריו תמוהין מאוד וכן מלשון הרב משמע דבכותי אפי' שמע כולה לא וכ"ז תמוה ונ"ל דע"כ ט"ס ברמב"ם והדין ברור דבכותי ששמע כולה וא"י אפי' מקצתה עונין אבל לגי' שלנו ברמב"ם א"א ליישבה כלל דודאי מ' אפי' שמע כולה מדסתם ועוד מדכייל בהדי תינוק וגדול כו':

סעיף ג

ס"ג שמותר כו'. רמב"ם ומגמ' הנ"ל:

אבל כו'. שם בגמ' וכפי' הרא"ש בשם הראב"ד:

סעיף ד

ס"ד כל כו'. ל"ג א':

ואסור כו'. רמב"ם ולמד מהא דתינוקות כמ"ש בס"ב:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה