ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קעט
סעיף א
ס"א ונטל כו'. כ"ה מסקנא שם:
עד כו'. ערש"י שם ד"ה אסור מלאכול כו' וכ"כ הרמב"ם ספ"ו מה"ב משום דתכף לנט"י כו'. ע"ש והטור חלק עליו ומשוה להב ונבריך וכ"כ ברמזים אבל ב"י מדייק מרא"ש שם שכ' ואי אמר הב כו' לפי' רש"י כו' מ' שס"ל כרש"י וז"ש עד כו' אבל ברא"ש בע"פ ס"ח מ' כדברי הטור שכ' אע"ג דמשו כו' הא קי"ל כו' וכן שם ס"י דהא ליתא דהא מכי כו' וע' תוס' בברכות שם בד"ה תיכף כו' כיון שנטל ידיו באחרונה לאחר סעודה אסור לאכול עד שיברך וה"ה כו' אבל תר"י שם כ' כדברי ב"י וז"ש שם תיכף כו' ועמ"א שיישב דברי הרא"ש בברכות וגם דברי רש"י שם י"ל שאזיל לשיטתו בפ' ע"פ ק"ג ב' ד"ה כיון כו' כ"ש בנט"י אבל בחולין פ"ו ב' חזר בו וכ"ד כל הפוסקים וכמש"ד ואם כו'.
ואם כו'. עתוס' בחולין שם ד"ה אסור כו' ורא"ש שם:
ואכילה כו'. וכ"ד תוס' שם ד"ה תיכף וד"ה אתכא ושם מ"ז א' ד"ה אילו וע"ל סי' קצ"ז ס"א וסי תעד ס"ב אבל כ"ז דברי תוס' הן אבל נראה עיקר כהר"י מעובדא דשב"ש ובזה מתורץ קושית תוס' דפסחים ק"א ב' ד"ה כשהן והשתא אם לא היה כו' דכל אמוראי דשמעתין ס"ל סילק כמו נט"י וז"ש ולית הלכתא כו' וכן נראה דבריו שצריך בהמ"ז דוקא בנט"י:
אבל להר"י כו'. מדקא' נט"י דוקא מ' אבל הב ונבריך לא ולכן אמרו שסילוק לא מהני אע"ג שבשתיה מהני הב ונברך שהוא מטעם סילוק ומש"ש ולית הלכתא כו' משום דלאכילה כו' כנ"ל וכ"מ שם מ"ח א' שנצטרף שב"ש אע"ג שאמרו הב ונברך ולא חלקו עליו אלא משום שלא אכל כזית דגן ועתוס' מ"ז א' ד"ה אילו כו' וצ"ע:
סעיף ב
ס"ב מי כו'. כמש"ש אתכא כו' בסילוק כסברתם:
סעיף ג
ס"ג אם לא כו'. כמו בנט"י משום דתיכף כו' ואסור להפסיק וה"ה כאן כמש"ש נ"א ב' ועתוס' שם ד"ה אין כו':
סעיף ד
ס"ד כשאדם כו'. כמ"ש בע"פ ק"ג א' תינח בי ר"ג כו':
סעיף ה
ס"ה הקרואים כו'. עתוס' דברכות מ"ב א' ד"ה אתכא כו':