אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן קעז

סימן קעו

סעיף א

ס"א דברים כו'. עתוס' שם ד"ה הלכתא ורא"ש שם:

כגון כו'. שם ושם תר"י:

כגון תאנים כו'. כר"ה ור"ש:

ואם בתחלת כו' עתוס' בד"ה הנ"ל פי' הקו' ללפת כו' ול"נ דא"כ מתני' ועוד כו' הקשה תר"י שלשון בתוך לא מ' כן דהל"ל ללפת הפת וכתב ונראה ליישב פירש"י שהתחלת קביעותן היה בדברים אחרים ואחר כך הביאו פירות ללפת הפת ואכלו עם הפת ועכשיו אוכלין בלא פת וכוונתם לאכול בסוף עם הפת כו' ואתי שפיר מה שפריך יין כו' כיון דעיקרו בא מחמת הסעודה ועיקרו בשביל הפת כו' ע"ש:

סעיף ב

ס"ב ודין זה כו'. תוס' שם:

סעיף ג

ס"ג ואם קובע כו' רא"ש שם סכ"ח ואדם כו' וע' ברמזים וטור דגירסתו ברא"ש ואדם שאוכל כו' יש להסתפק אם אכל מהן בתחלה בלא פת כו' וסברא כו' והוכיח מירוש' ממ"ש שבקינהו בתר מזוניך ואם איתא הל"ל אכול בלא פת בתחלה ומ"ש הרא"ש ואדם שאוכל בתחלה פי' בתחלת סעודתו שקובע עליהם אבל גי' הר"י על פסיתיה ר"ל אח"כ ועל שאכל עם הפת לא הקשה לו כלל אלא על מה שאכל אח"כ ולא הל"ל אכול בתחלה בלא פת ומ"ש שבקינהו בתר מזונך כו' בין לפי' ר"י בין לפי' הרא"ש ר"ל דקאמר פליג כו' ר"ל דרב ס"ל כאמוראי דטעונה ברכה לפניהם דלא כר"ח ואם אין אתה רוצה להכנס במחלוקת נגד ר' חייא שבקינהו וסבור היה שלא היתה עיקר סעודתו וא"ל אינון כו' ומכאן מוכח דין הנ"ל דס"א ואם כו' שלא מהני תחלה לבד:

וי"ח כו'. תר"י שכ' דוקא שבתחלה יאכל עם הפת וכמ"ש ולכן כו' ואע"פ כו' ויליף לה ג"כ מירושלמי שמביאו הרא"ש שם אלא שגי' אכל תמרי על פיסתיה כמש"ל ר"ל שאכל אחר שאכל עם הפת:

סעיף ד

ס"ד אע"פ כו'. כ"כ המאור לתרץ קושיית תוס' הנ"ל ול"נ דא"כ מתני' כו' דקמ"ל כה"ג:

סעיף ה

ס"ה אם כו'. כמש"ש ברך על היין כו' ושם בגמ' א"ל נמלך אנא וכן בע"פ ועתוס' שם א' ד"ה אתכא כו' וז"ש שאינו סמוך כו':

וע"ל סי' ר"ו. שם ס"ה אבל כו':

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה