ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קע
סעיף א
ס"א אפי' כו'. ירושלמי הביאו הרא"ש פ"ו דברכות ס' ל"ד ועסי' קע"ד ס"ח:
ואם לא כו'. דלכן אינו נוטל רק ידו אחת ושם בשלמא רגלים כו' זאת אומרת כו':
והא דבעינן כו'. רש"י שם וע"ל סי' קנ"ח ס"ו וראיה לכאורה ממ"ש בפסחים קט"ו ב' נטל ידיו בטיבול כו' מ' דקודם הטיבול א"צ ועתו' שם ד"ה צריך כו' אבל י"ל משום דלשתיה א"צ אלא ידו א'.
סעיף ב
ס"ב שכשהאחד כו'. ב"י:
סעיף ג
ס"ג והוא כו'. רש"י שם:
סעיף ה
ס"ה הנכנס כו'. ספ"ז דפסחים ורפ"ו דמס' ד"א:
סעיף ו
ס"ו לא יהא כו'. שם:
סעיף ח
ס"ח מיהו כו'. פסחים שם:
סעיף ט
ס"ט ולא יאכל דרך כו'. כמ"ש בכמה מקומות והא מתחזי כרעבתנותא וכנ"ל ובד"א זוטא פ"ו ולא יהא אדם לא נוקדן ולא עומקן ולא גרגרן:
ולא יאחוז כו'. פ"ז דד"א ומעשה בר"ע כו' וגי' הטור שם הפקח שבהם אחז הקלח בידו ותלשו כו' הטפש שבהם אחז הקלח בב' ידיו. ומ"מ יש לפרש כגי' שלנו שם דלא כהרב:
סעיף י
ס"י לא ישוך כו'. שם פ"ט וגי' לתוך הקערה:
סעיף יא
סי"א לא ישתה כו'. שם ספ"ו ועספ"ז דברכות וברא"ש שם ס"ס ל"ה:
סעיף יב
סי"ב שנים כו'. ברכות מ"ז א' ורפ"ג דד"א:
סעיף יג
סי"ג הנכנס. שם רפ"ח לא יאמר אדם כו':
אבל כו'. ד"א שם לא יאמר כו' ובירושלים כו' וגי' הטור וב"י ובירושלים היו הופכין אכסניא לנישואין ופי' בד"מ דהיינו כה"ג שאומר בתחילה בא כו' ואמר לנשואין ר"ל אפי' בסעודה גדולה וז"ש אפי' כו':
סעיף יד
סי"ד לא יפרוס כו'. רפ"ט שם:
סכ"ב אחר ששתית כו'. פ"א דתמיד וע' במפרש:
וכן נוהגין כו'. וכ"כ תוס' ספ"ק דעירובין י"ז ב' ד"ה מים כו':