ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קמא
סעיף א
ס"א ואפי' לסמוך כו'. דהוי כישיבה כמ"ש בזבחים י"ט ב' ובירושל' להדיא לענין קריאת התורה ועיין תוס' שם ד"ה עמידה וכו' וז"ל הירושלמי פ' הקורא עומד ר' שמואל בר ר"י על לבי כנישתא חזא לחד ב"נ דתרגם וסמיך לעמוד א"ל אסור לך כשם שניתנה באימה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה והביאו הרא"ש רפ"ג וש"פ ועיפ"מ שם וז"ש או לעמוד:
אא"כ כו'. מרדכי פ"ק דברכות בשם ירושלמי ר"י איקלע לההוא אתרא חזא גברא דקאי בסמיכה א"ל אסור לך שנא' ואתה פה עמוד עמדי א"ל בעל בשר אני והתיר לו:
וכן החזן כו'. דהא עיקר הקורא הוא עכשיו:
סעיף ב
ס"ב אלא כו'. הוא דינא דגמ':
או כו'. כן הנהיגו עכשיו שלא לבייש את מי שאינו יודע וכמ"ש בפ"ג דביכורים תוס' מגילה שם בפ"ג דר"ה כ"ז א' ובפ"ג דמנחות כ"א ופ"א דב"ב והרא"ש כ' טעם אחר משום אותן שא"י ורוצין לקרות בע"פ והציבור אינן יוצאין בקריאתן ע"ש:
ומ"מ כו'. הרא"ש ברפ"ג שם וכמ"ש בסי' קל"ט ס"ב ומ"ש שלא יקראו שנים היינו בקול רם תוס' דב"ב שם מ"ו א' סד"ה שמונה כו' ע"ש וגם בימי הגמ' היה הש"ץ מסייע לעולה בלחש וכמ"ש רש"י בשבת י"ב ב' ד"ה ראשי כו':
שלא כו'. כמ"ש בזוהר ח"ג כ"ב א' ואי ההיא צלותא אישתמע לאודנין דב"נ כו' בג"ד מאן דקרי באורייתא חד קרי וחד לשתוק כו' ומ' דומיא דתפלה שלא ישמיע לאזניו וס"ל כתוספתא אבל בסי' ק"א פ' דגם בתפלה משמיע לאזניו וז"ש בהג"ה ואפי' כו'. ואין ראיה מהזוהר דשם אמר שלא ישתמע לאחר וכמ"ש מ"א שם:
סעיף ג
ס"ג יש כו'. דהטעם הוא משום דתרי קלי לא משתמע כמ"ש בר"ה כ"ז א' משא"כ בכה"ג כמש"ש לכך מאריך בשופר:
סעיף ד
ס"ד אם ש"ץ כו'. ירושלמי דמגילה שם ועיפ"מ והביאו הרי"ף ותוס' דב"ב ט"ו א' ד"ה שמנה כו' ותוספתא שם והביאו הרי"ף ורא"ש שם סי"א חזן העומד לקרוא כו'.
שכשם כו'. ירושלמי שם:
סעיף ו
ס"ו יכולין כו'. דלא כא"ח שכ' דאסורין לקרות משום שנא' עדות ה' נאמנה והן פסולין לעדות והרי נשים וקטנים פסולים לעדות ועולין כמ"ש בפ"ג דמגילה וכן עבד כמ"ש בירושלמי ספ"ב דכתובות מברייתא שהובא בגמ' שם קרא ג' פסוקים כו':
סעיף ז
ס"ז העולה כו'. כמ"ש הנכנס לעזרה נכנס בקצרה ויוצא בארוכה אבל אין נראה דאין זה בשום מקום לא תוספתא ולא גמ' שהנכנס לעזרה נכנס כו' ועוד דיותר נראה ללמוד ממזבח שהיו מקיפין בתחילה ויוצאין בקצרה:
ואם כו'. כמ"ש בכמה מקומות כל פינות כו' ואמרינן בסוף מגילה הנכנס לבה"כ להתפלל כו' וגי' הרא"ש מצוה כו' וכמ"ש בקרא שם לא ישוב כו' ובזבחים ס"ג כל העולין נו' ובפ"ב דמידות כל הנכנסין כו':
ולא ירד כו'. כמ"ש בפ"ה דפסחים מקבל את המלא כו' מהרי"ל בשם מרדכי וע"ל ס"ס קמ"ט:
סעיף ח
ס"ח כל כו'. כמ"ש בנדרים ל"ד ב' שהוא הלכה למשה מסיני: