ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קלז
סעיף א
ס"א ואי סליק כו'. ירושלמי שם הביאו הרי"ף שם וכ"כ תוס' שם וש"פ:
סעיף ג
ס"ג אם דילג כו'.מ"ס פי"א הלכה ו':
ואפי' אחר שהחזיר כו'. שם פ' בתרא סוף הלכה ז':
ואפי' הפטיר כו'. שם פי"א:
פרשיות המועדים כו'. מדל"ק שם רק שבת והא דקאמר שם ברישא מנחה של יו"ט ול"ק יו"ט שחרית משום שר"ל בין קרא עשרה פסוקים כמו בב' וה' ומנחה של שבת (ודלא כמ"א שכ' בס"ק ג' דט"ס שם דהא מפורש בהדיא שם הלכה ה' ובמנחה של יו"ט כו' ובמה קורין במנחה של יו"ט בסדר שפסק מפני הרגל ע"ש):
סעיף ד
ס"ד אם קרא כו'. כמ"ש הקורא בתורה לא יפחות כו' ומשמע דאף לעיכובא ועוד דאל"כ לא היו צריכין במעמדות ור"ח לדלוג ולפסוק כיון דא"א כמו פ' עמלק אלא צ"ל דשם אין עיכוב בדיעבד משא"כ כאן וז"ש ואם לא כו' וראיה ג"כ מפרשה דשבת שאין קורין כמש"ל סי' רפ"ג וכ"ז הסעיף לשון שבולי לקט וצ"ע שכתב אבל אם קראו כו' דמשמע אף שכ"א קרא ג"פ כגון שקרא למפרע דאל"כ הל"ל אותו שלא קרא רק ב' פסוקים צריך לחזור ועוד כבר כ' אם קרא א' ב' פסוקים כו' וקשיא מאנשי מעמד ומר"ח וכמ"ש בס"ו או אפי' שנים כו' ואין לומר דשאני שם דלא אפשר א"כ גם מפ' עמלק אין ראיה ובמ"ס איתא להדיא דוקא שקראו עשרה פסוקים אבל פחות חוזר וכ"כ הג"מ וכמ"ש בס"ג וכ"ה בתוס' דמגילה כ"ג א' סד"ה חד וכן עיקר כל שלא קראו עשרה פסוקים חוזר:
ואם לא קראו כו'. זהו סותר למ"ש בס"ג וכנ"ל ועמ"א ודוחק:
סעיף ה
ס"ה אם קרא כו'. עמ"א:
סעיף ו
ס"ו הקורא כו'. במקום כו'. כמו במעמדות ור"ח וכמ"ש בפ"ג דמגילה כ"ב א' שאני התם כו':
ואם לאו כו'. ממש"ש דולג ופוסק ולא אמרו שיקראו שנים פרשה אחת ב"פ:
חוץ כו'. לתרץ קושיית תוס' שם ד"ה שאני כו':