ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קכב
סעיף א
ס"א אם כו'. דתפלה אריכתא היא כמ"ש בפ"ק כיון דתקינו רבנן וכמ"ש שם שאמר דוד אחר י"ח פרשיות ועוד מדאמרי' בפ"ד לא אמרן אלא שאינו רגיל כו' ש"מ דיל"ר אומר מיד דאל"כ הל"ל ל"ש אלא כשלא אמר יל"ר ואין להפסיק וז"ש בהג"ה ודוקא כו' רשב"א ספ"ב ותר"י בפ"ד:
אבל במקום כו'. ואינו מוכרח דתחנונים אפילו באמצע התפלה מותר ובש"ת מותר לשאול כ"צ וכ"ש קודם יל"ר וכמ"ש בסי' קי"ט ס"א וכמ"ש תר"י בפ"ד:
ובמקומות כו'. וכן מ' בספ"ב דקא' מר בריה דרבינא כו' יל"ר כו' מ' שאח"כ אומרה רשב"א ותר"י ואף שיש לדחוק שאומר אח"כ פ"א כמ"ש בס"ב וכמ"ש תר"י בפ"ד מ"מ פשיטא שמותר דלא עדיף מש"ת כנ"ל שם:
ומיהו כו'. ר"ל אחר יל"ר אע"ג דלא עקר רגליו עדיין מ"מ אינה מהתפלה וכמ"ש בפ"ד שם ל"ש אלא כו' אלמא דהוי כעקר רגליו לענין חזר' ומ"מ יקצר כדי עקור רגליו ועמ"א:
סעיף ב
ס"ב אין כו'. כנ"ל:
ואם כו'. כנ"ל: