ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה
סימן קיט
סעיף א
ס"א וכשהוא כו'. כמ"ש שם בברכות כו' בסוף כו':
ולהרר"י כו' אם מוסיף כו' ולא כו'. זהו מש"ש אבל אם בא לומר כו':
ואם שואל. זהו מש"ש אם יש לו כו':
ובברכת כו'. כמש"ש ובברכות ל"א א' שואל אדם צרכיו בש"ת ואיתמר בשני המימרות הנ"ל ש"מ שהכל מותר שם:
וכן כו'. שם ושם אפילו כסדר כו' והרבותא אפי' קודם יהיו לרצון אע"ג דהוא שייך לתפלה כמ"ש בפ"ק דברכות כיון דתקינו רבנן כו' וכמש"ל סי' קי"א ס"א מ"מ לא עדיף מש"ת וקל ממנו שאפילו כסדר כו' משא"כ בש"ת וכ"ש באמצעיות וז"ש בס"ב יש כו' וכ"כ תוס' בע"ז שם ד"ה אם כו':
סעיף ג
ס"ג אם דלג כו'. עתוס' ל"ד א' ד"ה אמצעיות כו':
סעיף ד
ס"ד ש"ץ כו'.תוס' שם דקי"ל בפ"ב דשבת דימים שאין בהן קרבן מוסף אין מחזירין אותו ונקט ש"ץ דביחיד אפי' לא סיים רק ש"ת אין מחזירין אותו כמ"ש בסי' רצ"ד ס"ד: