אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן צ

סימן פט

סעיף א

ס"א ע"ג מטה כו'. כ"ה גי' הרי"ף וכ"ה בפ"ג דתוספתא:

ואפי' כו'. ממ"ש ולא ע"ג מטה כו' ומקום גבוה כיון דאמר במקום גבוה אינך ל"צ אלא דשם דוקא כמ"ש הרמב"ם וכמ"ש בס"ב וכאן אפילו אינו גבוה ג' דהא סתם קאמר מטה כו' מאש"כ מקום גבוה דאין נקרא גבוה בפחות מג' כמ"ש בכמה מקומות דכארעא סמיכתא הוא ומ"ש אא"כ כו' תוספתא שם:

או שהיה כו'. א"ח וש"פ:

סעיף ב

ס"ב שיעור כו'. כנ"ל:

היה כו'. שהוא שיעור בית רמב"ם שם וכמ"ש בריש סוכה:

סעיף ג

ס"ג לעליה כו'. כמ"ש וכוין פתיחין כו':

והטעם כו'. כמ"ש בירושלמי וכ"כ תר"י:

סעיף ד

ס"ד כנגד כו'. דהא יליף לה ממ"ש וכוין פתיחין כנ"ל:

סעיף ה

ס"ה מפני כו'. רש"י שם:

סעיף ז

ס"ז ואחורי כו'. הוא פי' התוס':

וי"מ כו'. הוא פירש"י ועתוס' שם א' ד"ה אחורי ולפי' תוס' קרי אחורי שפני העם למערב כמ"ש בתוס' והביאו רש"י שם ואחוריהם למזרח ולפירש"י קרי אחורי ר"ל אחור לרוחות שהמערב נקרא אחור כמ"ש בכמה מקומות ודחקו לרש"י משום דלפי' התוס' מאי איריא חוץ לבה"כ אפי' בב"ה עצמו אם מתפלל כן נקרא רשע וז"ש רש"י ד"ה אחורי כל פתחי כו' ור"ל שמרפלל בצד שכנגד הפתח ומביא ראיה מהתוספתא שפתחיהם היו למזרח וקאמר כאן אחורי בה"כ והיינו במערב וקאמר דע"כ צריך לפרש כן והא דר"ה מוקי לה אביי כו' ואם איתא ל"ל אחורי ב"ה כנ"ל:

וגם כו'. הג"מ דאחורי מ' מכל הצדדין כמו אחורי הגדר וכיוצא וכאן לכל הפירושים רשע הוא אם אינו מחזיר כו' תר"י:

סעיף ח

ס"ח בצד שהפתח כו. כתב תר"י דכאן לד"ה בצד שהפתח פתוח וע' תוס' דעירובין י"ח ב' ד"ה ולא כו' ומרש"י דברכות ח' ב' נראה שמפ' ג"כ במערב כשיטתו ובערובין לא פי' כן:

כיון שאינו כו'. כמ"ש שם כדו בר כו':

או שרוכב כו'. שם ס"א א':

סעיף ט

ס"ט ישתדל כו'. טור לא יתפלל אלא בבה"כ עם הציבור דא"ר יוחנן אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבה"כ פי' עם הציבור והוא כגי' הרי"ף והרא"ש שם ח' א' דאר"י אין תפלתו כו' שנא' ואני תפלתי כו' אימת עת רצון כו':

ואם הוא כו' שם ולימא מר כו':

וכן אם נאנס כו'. שם ו' א' תניא אבא בנימין כו':

סעיף יג

סי"ג ודורסו ברגלו כו'. ירושלמי ר' יונה רקיק ושייף:

או כו'. תר"י:

סעיף טו

סט"ו בבה"כ שבשדות. תוס' שם בשם ר"ח:

או כו'. כן פי' הרי"ף וכ"כ תוס' שם:

ויש כו' שם בתוס' בשם ר"י:

סעיף טז

סט"ז ההולך כו'. פ"ג דפסחים ופ"ט דחולין:

סעיף יח

סי"ח והוא כו'. ורבותיה אף ע"ג דבבה"כ איכא ברב עם הדרת מלך תר"י:

וי"א כו'. תר"י בשם תוס' וכ"מ שם ל' ב' מהא דר' אמי ורב אסי שם ועתוס' שם ד"ה אין כו':

ודוקא כו'. כ"כ בתשובת הרא"ש ותר"י שאף לדעת הרמב"ם מודה כה"ג וכ' תר"י דהא אפילו תפלה עצמה מבטלין כמ"ש בסוף ר"ה דר"י הוה מצלי מתלתין יומי לתלתין יומי וכן רשב"י מבטל תפלה כמ"ש בפ"ק דשבת אבל לפי' הר"י בשם תוס' אף מי שאין תורתו אומנתו:

סעיף כ

ס"כ י"מ שיעור כו' שלא כו'. רש"י:

דהיינו ח' טפחים. א"ח וכמ"ש בפ"ק דעירובין וש"מ:

סעיף כא

סכ"א ודבר קבוע כו'. תוס' שם וכמ"ש העובר לפני התיבה ובכמה מקומות:

ולא חשיב כו'. עספ"ב דעירובין:

אדם כו'. כמ"ש בפ' ואלו נאמרין כו' פשיטא אריכי כו' ובפ"ד דברכות בעובדא דר' ירמיה ושם לא יתפלל אחורי רבו כו' וכ"ה בהדיא בירושלמי בפ"ב דר"ה וס"ל לש"ע דכ"ש בע"ח אבל בהג"ה ס"ל דבע"ח לא:

סעיף כב

סכ"ב ויש מי כו'. ע' זוהר:

סעיף כג

סכ"ג ולכן כו'. תוס' ביומא כ"ד א':

אבל כו'. שנא' לא תביא תועבה כו' ועט"ז:

סעיף כד

סכ"ד ולא לפניו כו'. במכ"ש תר"י וטור:

י"א כו'. היינו לפירש"י ותוס' שם ד"ה ולא כו' וי"מ כו':

ואע"פ כו'. די"מ הטעם שמצער לרבו שאינו יכול לפסוע ג' פסיעות וכ"ה בירושלמי ולפי זה אין חילוק מהרי"א:

אם הרחיק כו'. דרשות אחרת היא כמ"ש לענין לעבור נגד המתפללין ב"י וכן ליישב בתוך ד"א:

וכשם כו'. כ"ו א' וכן לתפלה ושם רפ"ג מן הק"ש כו' וה"ה בכולם:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה