אור ברסלב

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים· רבנו אליהו [הגר"א] ב"ר שלמה זלמן מווילנה

סימן עא

סימן ע

סעיף א

ס"א שהוא כו' אפי' כו'. שם ר"א אמר כיון כו' ופי' הרא"ש כל שחייב להתאבל דלא כר"ת:

ואפילו אם כו'. ירושלמי שם תני אם רצה להחמיר על עצמו אין שומעין לו מפני כבודו של מת או מפני שאין לו מי שישא משאו מה נפיק מביניהון היה לו מי שישא משאו אין תימה מפני כבודו של מת אסור וא"ת מפני שאין לו מי שישא משאו הרי יש לו מי שישא משאו והתני פטור מנטילת לולב תפתר בחול והתני פטור מתקיעת שופר אית לך מימר בחול לא בי"ט אר"ח מכיון שהוא זקוק לו להביא לו ארון ותכריכין כי דתנינן תמן מחשיכין על התחום לפקח כו' כמי שהוא נושא משאו דמי ובטי"ד סי' שמ"א פ' כטעם מפני כבודו אבל הג"מ ומרדכי כ' בשם ראבי"ה כיון דלא איפשטא וספיקא דרבנן היא אין מוחין בידו וכ"כ ב"י כאן וז"ש ואם יש כו':

ועבי"ד כו'. ששם כ' דברי הטור:

סעיף ב

ס"ב אם מחשיך כו'. דלא תקשי הירושלמי הנ"ל אגמ' וכן בירושלמי שם הדא דתימא בחול אבל בשבת מיסב ואוכל בשר כו' ותי' הרא"ש דהירו' הנ"ל מיירי בכה"ג וכמ"ש מכיון שהוא כו' ועוד תי' דה"ק כיון שמותר לקברו ע"י עממין וגם להחשיך על התחום וכ"ד שהוא שבות לכך נוהג בו משא"כ בשבת וז"ש וי"ט ראשון כו' ואם אינו כו' וקא' וי"ט שני כו' כמ"ש בפ"א די"ט. י"ט שני לגבי מת כו' ובמ"ק הסכים לתי' הנ"ל דפשטא דלישנא מ' משום שמחשיך ומ"מ כ' מחמת הסברא דלא גרע י"ט שני וי"ט ראשון ע"י עו"ג ממחשיך בשבת:

סעיף ו

ס"ו כל הצריכין כו'. דוקא בכוך שאינו מחזיק אלא א' אמרו היו שנים כו' תה"א:

סעיף ז

ס"ז או כו'. שם:

תוכן העניינים

ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה