בגדי יום טוב· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
דף ט:
גמ' אלמא גבי שמחת יו"ט ב"ש לחומרא וכו'. עיין בפ"י בסוף הסוגיא מה שהקשה למה לא פריך הש"ס מאין מוציאין הקטן וכו' ומאין מוליכין חלה ומתנות ולדעתי נראה דלק"מ דהש"ס לא פריך רק או משמחת יו"ט דל"ה באוכל נפש עצמו או דהוי קודם שחיטה דזה שקולים הם כגון בכסוי דהוי העסק בקודם שחיטה דלאחר שחיטה אין נ"מ עוד בכסוי שאם לא יכסה מותר הבשר באכילה רק דאם לא יכסה יהי' אסור לו לשחוט פ"א א"כ הוי זה רק בעבור שחיטה אחרת וכן בסילוק תריסין דהתירו סופן משום תחלתן א"כ הוי הכל בעבור פ"א והוי כקודם אוכל נפש לא טרחא באוכל נפש עצמו וכן נמי בזה וזה אני נוטל דהוי קודם שחיטה שעדיין לא כעשה אוכל נפש והוי מכשירי אוכל נפש קודם שחיטה בזה שפיר פריך להו אהדדי וכן אין נוטלין את העלי וכו' דל"ה טרחא באוכל נפש עצמו רק בעלי לכך שפיר פריך להו אהדדי וכן בעור לפני הדורסן דהוי רק סופן משום תחלתן אבל בחלה ומתנות דהוי טרחא באוכל נפש עצמו ובשעה שכבר הוא אוכל נפש ממש ודאי לא קשיא להו כיון דעיקר קושיות הש"ס כפי' הפ"י בחדושיו דפריך ממ"נ אם מיירי בלי דקר נעוץ קשיא ב"ש אדב"ש ואם בדקר נעוץ קשיא דב"ה אדב"ה א"כ מאין מוליכין לא קשיא די"ל דס"ל דמיירי בדקר נעוץ ואעפ"כ כיון דל"ה באוכל נפש עצמו ובשעה שכבר הוא אוכל נפש לכך אסרי אבל באין מוליכין דהוי באוכל נפש עצמו וכבר הוא אוכל נפש שפיר מתירין משום שמחת יו"ט וא"ש ולכך לא פריך כלל מהא ודו"ק היטב: