אור ברסלב
בבא בתרא דף כט:

בבא בתרא

דף כט:

דף כט.

וּמוֹדֵי מָר זוּטְרָא בְּרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת, דְּאַף עַל גַּב דְּלָא טָעַן – טָעֲנִינַן לֵיהּ אֲנַן.

וּמוֹדֶה רַב הוּנָא בְּחַנְוָתָא דְמָחוֹזָא – דְּלִימָמָא עֲבִידָא, לְלֵילְיָא לָא עֲבִידָא.

רָמֵי בַּר חָמָא וְרַב עוּקְבָא בַּר חָמָא זְבוּן הָהִיא אַמְּתָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. מָר אִישְׁתַּמַּשׁ בָּהּ רִאשׁוֹנָה שְׁלִישִׁית וַחֲמִישִׁית, וּמָר אִישְׁתַּמַּשׁ בָּהּ שְׁנִיָּה רְבִיעִית וְשִׁשִּׁית. נְפַק עַרְעָר עִילָּוַהּ,

אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: מַאי טַעְמָא עָבְדִיתוּ הָכִי – כִּי הֵיכִי דְּלָא תַּחְזְקוּ אַהֲדָדֵי; כִּי הֵיכִי דִּלְדִידְכוּ לָא הָוֵי חֲזָקָה, לְעָלְמָא נָמֵי לָא הָוֵי חֲזָקָה.

וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא כְּתוּב עִיטְרָא, אֲבָל כְּתוּב עִיטְרָא – קָלָא אִית לֵיהּ.

אָמַר רָבָא: אֲכָלָהּ כּוּלָּהּ, חוּץ מִבֵּית רוֹבַע – קָנָה כּוּלָּהּ, חוּץ מִבֵּית רוֹבַע.

אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּבַר זְרִיעָה הִיא, אֲבָל לָאו בַּר זְרִיעָה הִיא – קָנֵי לַהּ אַגַּב אַרְעָא.

מַתְקֵיף לַהּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, צוּנְמָא – בַּמֶּה יִקְנֶה? אֶלָּא בְּאוֹקוֹמֵי בָּהּ חֵיוָתָא וּמִשְׁטְחָא בַּהּ פֵּירֵי; הָכָא נָמֵי – אִיבְּעִי לֵיהּ לְאוֹקוֹמֵי בָּהּ חֵיוָתָא, אִי נָמֵי מִשְׁטְחָא בַּהּ פֵּירֵי.

הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: מַאי בָּעֵית בְּהַאי בֵּיתָא? אֲמַר לֵיהּ: מִינָּךְ זְבֵינְתֵּיהּ, וַאֲכַלִית שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא בִּשְׁכוּנֵי גַּוּוֹאֵי הֲוַאי.

אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: זִיל בְּרוֹר אֲכִילְתָךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָכִי דִּינָא?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה!

וְרָמֵי דְּרָבָא אַדְּרָבָא, וְרָמֵי דְּרַב נַחְמָן אַדְּרַב נַחְמָן – דְּהָהוּא

תוכן העניינים

בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה