הערות לפרק מא
המקור העיקרי לפרק זה הוא עלים לתרופה רד-רע
1) עלים לתרופה רכא, ראה ליקוטי הלכות, מילה ה' כח, שם מתבאר הענין יותר (וראה בענין זה של 'ידיעת הטבעיים' בתורה י"ז דברים נפלאים, ושם יובן שורש הענין שכוונתו מציאת ההתפארות של השי"ת בכל דבר ופרט בבריאה ע"ש)
2) עלים לתרופה רכג רבינו אמר פעם: "מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו הוא דבר נפלא וחידוש גדול מאד" (שיחות הר"ן רנו) 'אקדמות' הוא כידוע שיר בארמית הנאמר בחג השבועות לפני קריאת התורה חיברו רבי מאיר בן רבי יצחק מוורמייזה הוא מהלל ומשבח את הקב"ה ואת התורה הק' ומתאר את השכר הגדול המחכה לישראל עם קדוש, ע"י שהם דבוקים בהשי"ת ובתוה"ק, ללוי ותומכי התורה המנגינה מיוחדת של אקדמות מפורסמת, כאשר חסידי ברסלב מוסיפים תנועה משלהם לניגון, ונאמרת בהתלהבות מיוחדת בבתי כנסיות של חסידי ברסלב בכל רחבי העולם
3) כל ההלכה במלואה נמצאת בליקוטי הלכות שילוח הקן, ה', ובר שם גם על ענין חנוכה
4) הסיפורים הללו על ר' נתנאל נמצאים באבניה ברזל עמ' עב עג, סימן סא
5) לפי שיח שרפי קודש א' תרע"ג, כבר נפטר ר' נתנאל לפני שנות הסבל, ומארחו של מוהרנ"ת בטפליק היה ר' הירש, בנו לפי מה שכתוב בשיח שרפי קודש, האזהרות של הרב מסאווראן הופנו נגד ר' הירש, ועבורו התפלל מוהרנ"ת הגירסא שאנו הבאנו מאבניה ברזל, שר' נתנאל עוד חי בשנות הסבל, נתמכת ע"י ימי התלאות עמ' קעח, שם כתוב שר' נתנאל הרגיש בעצמו גאות על שהקריב כל כך הרבה למען מוהרנ"ת למרות לחציו של הרב מסאווראן מוהרנ"ת הגיב: "אתה חושב שבלעדיך לא היה לי מקום אכסניה?" אני בלעדיך יכול להסתדר אולם אתה בלעדי לא יכול!" מחבר ספר ימי התלאות חי דור אחד לפני מחבר אבניה ברזל ולפני בעל המקורות של שיח שרפי קודש, ולכן נחשב כמקור מוסמך יותר
לפי מה שניתן להבחין, לא ביקר מוהרנ"ת בטפליק מאז תחילת הרדיפות בסתיו תקצ"ה לאחר מנוסתו לטשהערין בחורף תקצ"ה, הוא ישב בביתו בברסלב עד עצירתו והגליתו לנמירוב באלול כל שנת תקצ"ו היה מוהרנ"ת בנמירוב, ולפיכך הזדמן לטפליק לראשונה בעת נסיעתו החורפית בתקצ"ז זה מעמיד אותנו בפני סתירה למה שכתבנו בפרק מ' שהחולק ברח מאוקראינה בסתיו תקצ"ו, וקרא לחסידיו להפסיק את רדיפת חסידי ברסלב אם נסיעתו של מוהרנ"ת אכן אירעה שנתיים לאחר מכן, בתקצ"ז, וע קילל החולק את בתו של ר' נתנאל?
יתכן כי החולק שלח לר' נתנאל את אזהרתו בתחילת שנות הסבל, וכבר קילל את בתו ברגע ששמע על אי שיתוף פעולתו של ר' נתנאל, הרבה לפני שמוהרנ"ת אכן הגיע להתאכסן אצלו אפשרות אחרת היא שהחולק אכן קילל את בתו של ר' נתנאל אפילו בתקצ"ז, מכאן שלמרות שהפסיקו את הרדיפה הגלויה נגד חסידי ברסלב, ההטרדה הסמויה עדיין נמשכה יותר מאוחר
אפשרות שלישית, אולם פחות סבירה, היא שהחולק הזהיר את ר' נתנאל עוד לפני תחילת שנות הסבל, בגלל מערכת היחסים המשתבשת והולכת בין מוהרנ"ת לבינו, וקשה היה לחולק להתארח אצל אחד שכה כיבד את אויביו
6) עיין במשנה ברורה (תקמ"ה ס"ק מ"ז) דלפי כלל דבריו שם יוצא, שאין שום איסור לכתוב חידושין דאורייתא בחוה"מ ועיין שם מה שהעיד הט"ז על חמיו הב"ח ז"ל שכתב חיבוריו בחוה"מ עכ"פ בכתיבה שלא מעשה אומן כגון כתב משיט"א, ודאי מותר ובשערי תשובה שם, הביא בשם תשובות מן השמים, המסיים: "ואם על אבידת כסף הותר מלאכה בחול המועד, כל-שכן וכ"ש שיש לחוש על אבידת המרגליות היקרות, שהם סברות ומחשבות התורה היקרה שיש לכותבן שלא ישתכחו ויאבדו
7) ראה לעיל פרק כ"ד בשעה שנודע למוהרנ"ת מעשיו של ברוך דיין לעורר את המחלוקת, הוא קילל אותו שיהיה נעקר מן העולם בתחילת המאבק היו לברוך דיין בנים ובני בנים אולם רובם נפטרו עוד לפני פטירתו של מוהרנ"ת, עשר שנים לאחר מכן לא עבר זמן רב ואף אחד ממשפחתו של ברוך דיין לא נשאר (ימי התלאות ק) וכן מוצאים אנו בחז"ל שזאת היא התוצאה הסופית של מחלוקת, כמו שאמרו: בית דין של מעלה לא פוסקים דינים עד גיל כ' בית דין של מטה יכול לשפוט אדם רק אחרי גיל בר מצוה, ברם בענין של המחלוקת של קורח נגד משה, אנו מוצאים כי אפילו תינוקות בני יומם נפגעו (ראה רש"י בבר ט"ו כ"ז)