הערות לפרק לח
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי התלאות עמ' קסב קסח ועלים לתרופה קצב רא
1) אותו שניאור סבל יסורים קשים בזקנותו ר' אברהם שטערנהארץ, שהיה נינו של מוהרנ"ת וחזן בקלויז באומאן, הכיר את שניאור פעם אמר לו שניאור: כל היסורים שלי הם בגלל סבך כל ההלשנות נעשו דרכי לך לסבך, כלומר, לקברו, והתפלל עבורי כי מה היה לי לעשות? היו שם כל כך הרבה רבנים עם הרב המתנגד, ואף אחד הוא לא כיבד ב"מזומן", כי אם אותי! [הרבה רבנים וגדולים ישבו ליד שלחנו של המתנגד ואעפ"כ הוא כיבד את שניאור ב"מזומן" בברכת המזון בכדי שיסכים להלשין לרשויות נגד מוהרנ"ת]
בפורים תקצ"ח חלתה אשתו של שניאור אנושו"ת מוהרנ"ת ביקר אז בברסלב, שניאור הודה לו שהוא היה המלשין העיקרי שגרם לכליאתו ואחר כך להגלייתו מברסלב הוא ביקש ממוהרנ"ת מחילה, ונתן לו כסף לפדיון, אולם אז כבר נפטרה אשתו של שניאור (ראה פרק מא) שניאור בעצמו סבל עינויים ויסורים קשים ועל כך התלונן לר' אברהם שטערנהארץ
2) אחד בשם ר' לוי מברסלב, שהיתה לו גם קצת השפעה, רצה להתחנן לחוקר לטובת מוהרנ"ת אבל מכיון שהחוקר התאכסן אצל שניאור לא נתנו לו הזדמנות, והיה על המושל להחליט
3) בימי התלאות עמ' קסח כתוב שמוהרנ"ת נאסר למשך כשמונה ימים, בעוד שב"טובות זכרונות" כתוב שהיה עשרה ימים במאסר מוהרנ"ת נאסר ביום ד', וכבר בשבת של השבוע שלאחר מכן הוא היה בבית כפי שמופיע בעלים לתרופה קצד, שם הוא כותב שהיה לו אורח בשם ר' איצלי מהייסן המכתב הראשון שכתב מוהרנ"ת לר' יצחק היה ביום א' לאחר שיחרורו מכיון שמוהרנ"ת תמיד הזדרז לכתוב, יתכן והיה כותב יותר מוקדם באם היתה לו הזדמנות לכן נראה שהגירסה ב"טובות זכרונות" היא הוייקת יותר
4) ושם כותב מוהרנ"ת: "ועתה מה אשיב לה' שזכיתי עתה בחסדו הנפלא לשוב לביתי לברסלב בזאת השנה בין יו"כ לסוכות תקצ"ט מה שעבר עלינו ועלי באלו הארבע שנים לא יספיקו כל אילי נביות לבאר ולספר