הערות לפרק יט
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת מ'-מ"ט וחיי מוהר"ן קפ"ה-ר"י
1) אבניה ברזל עמוד מ"ט-נ', ס' ד' אין שום רמז מתי אירע דבר זה, אולם מכיון שזה היה בזמן שרבינו עוד חי ר' שכנא בן מוהרנ"ת נולד בר"ח כסלו תקס"ג והיה בן שבע בזמן הזה אנו הצגנו סיפור זה בזמן הכי מאוחר שהיה יכול לקרות, למרות שיתכן וזה קרה מוקדם יותר, כששכנא היה בן ארבע או חמש
2) פרפראות לחכמה תנינא ז'-ח' מחבר ספר פרפראות לחכמה, הגאה"ק ר' נחמן גולדשטיין מטשהערין זצוק"ל שמע את זה ישירות מאביו, ר' צבי אריה, בנו של ר' אהרן רבה של ברסלב, וחסיד ברסלב בעצמו ר' צבי אריה היה תלמיד חכם מופלג, וזקני חסידי ברסלב כיבדו אותו מאד (ראה פרק כ"ג)
3) שיחות הר"ן קמ"א, חיי מוהר"ן רכ"ה עשרת הפרקים הם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ מוהרנ"ת לא נוכח בשעה שרבינו גילה את עשרת הפרקים לכאורה היה רבינו צריך לשתף את מוהרנ"ת להיות עד בדבר חשוב זה אולם בדרך רמז י"ל כי מוהרנ"ת היה נוגע בעדותו, כי הוא היה התלמיד הקרוב והדבוק ביותר לרבינו, וכמו שרבינו לא היה עד, כן לא צירף את מוהרנ"ת (אגב, שמו 'נתן' מרומז במילה ראשונה של התיקון הכללי, כי "מכתם" בגימטריא נתן ואילו התיבה האחרונה של אותו קאפיטל "נצח", היא בגימטריא שמו של רבינו 'נחמן' וכן מוהרנ"ת הוא היחיד שלו ניתן הכח לחבר תפילה מיוחדת בסוף תיקון הכללי לנצח (הרב נחמן בורשטין)
4) ההשתלשלות של מעשה 'הבעל תפילה' היה כפי שכותב מוהרנ"ת בחיי מוהר"ן (סימן ס"ב): "המעשה של הבעל תפילה התחילה אחר שסיפר עם החזן רבי יוסף דפה, ואנחנו ענו לפניו, והחזן היה מלבושו קרוע ענה ואמר להחזן: הלא אתם בעל תפילה שעל ידה נמשך הכל (היינו כל ההשפעות) ווע לא יהיה לכם מלבוש (שקורין קאפטן), ובתוך כך התחיל לספר בזה הלשון: כבר היה מעשה כזאת שהיה בעל תפילה, וסיפר כל המעשה"
5) רבינו כותב בליקוטי מוהר"ן (סי' כ"ב) שכל הנעשה בעולם, הוא רמזים וציונים למה שנעשה בעולמות העליונים וכו' ולכן היה רבינו שומע תמיד ה"חדשות" שבעולם, אבל הוא היה משיג את פנימיות הענינים, מה שנעשה אז למעלה
6) רבינו סיים אז: "ועכשיו יש נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה" (ר"ת נחמן) מוהרנ"ת מסיים: "ועוד כמה דברים נוראים זכיתי לשמוע בדרך הזאת