הערות לפרק טז
המקורות העיקריים לפרק זה הם: ימי מוהרנ"ת כ"ד-כ"ו
1) מוהרנ"ת היה ידוע ומפורסם גם בעולם כתלמיד חכם מופלג וכו' ולא בחינם לקח אותו הגאון הגדול ר' דוד צבי ז"ל לחתן, ועל אף שפלותו וענוותנותו הגדולה, אעפ"כ אסור להתבזות בפני הבריות
2) האידרא הוא המקום שבו גילה הרשב"י הסודות העליונים של הקבלה
3) זו תורה רע"ז בליקוטי מוהר"ן הברת על שבת, זיווג ורפואה כוונתו של רבינו היתה להמשיך רפואה לאשתו של מוהרנ"ת ע"י תורה זו
בימי מוהרנ"ת (כ"ו) כותב מוהרנ"ת שנודע לו על מחלת אשתו בליל שמחת תורה, ולפי זה נאמרה התורה בשמחת תורה בבוקר אולם בחיי מוהר"ן (ל"ג) אנו מוצאים שאמר תורה זו בשמיני עצרת, יום לפני כן ניתן ליישב את אי ההתאמה בכך שלעיתים קרובות גם שמיני עצרת וגם שמחת תורה מכונים שמחת תורה יתר על כך, באותה שנה שמיני עצרת חל בשבת, ושבת היא אחד הנושאים העיקריים בתורה הזאת גם לא יתכן שזה שהודיע למוהרנ"ת על מחלת אשתו לא ראה אותו לפני מוצאי שבת, שמחת תורה (אסור לנסוע בשבת, ואם כן מתי הוא הגיע?) הזמן ההולם יותר הוא ליל שבת, וכך הוא התאריך הנכון שמוהרנ"ת קיבל הודעה אודות אשתו, ואמירת התורה היתה איפוא בשמיני עצרת
4) כמו כן נשלח ר' זלמן זה לעוד שליחות נסתרת להחוזה מלובלין, ולא היה רוצה לגלות מהות השליחות ואמר ראבר"נ שאע"פ שלא נמסר לנו מהי השליחות, אבל בהשערה אצלינו שזה היה בענין זירוז הקץ שעסק אז החוזה מלובלין עם שאר צדיקי הדור ובמיוחד עם הרה"ק המגיד מקוזניץ והרה"ק ר' מנחם מנדל מרימנוב, כידוע רבינו לא הסכים על זרוז הקץ שלהם [כעבור ארבע שנים מהסתלקות רבינו, גרמו העוונות, ויקת הקץ קה שעתם של שלושת הרועים הקדושים הללו, אשר נסתלקו בעווה"ר בתקופה אחת, בשנת תקע"ד-ה] (הרב נחמן בורשטין-שמע מפי הזקנים)
5) אבניה ברזל ע' צ"א, יש אומרים שמוהרנ"ת היה אז בבית הכסא
6) בחיי מוהר"ן קס"ט נאמר שהשיחה בין רבינו ור' שמעון נערכה בין פורים ופסח לא רשום תאריך ויק בימי מוהרנ"ת (כ"ו) כותב מוהרנ"ת שר' שמעון הגיע לברסלב בכדי לשרוף את הספרים בסביבות הזמן שנפטר רבי דוד צבי חותנו, חודש אחרי פסח המרחק מלמברג עד ברסלב הוא כ-430 קילומטר נסיעה של לפחות שמונה ימים שלמים באותה שנה, חג הפסח חל ביום ג' (4121808) וכך היו ארבעה ימים מהחג בהם הנסיעה היתה אסורה, בנוסף לשבתות, וכן ערבי שבתות וערבי חגים בהם הנסיעה אפשרית רק בחלק של היום אם רבינו צוה לר' שמעון לנסוע רק כמה ימים לפני פסח, סביר מאד להניח שהנסיעה ארכה לפחות 20-18 ימים מוהרנ"ת היה אז במאהליב ושמע רק יותר מאוחר על שליחותו של ר' שמעון, מבלי לדעת בהכרח על התאריך הויק של בואו
רבינו כותב שזה שספרים מסויימים שחברום צדיקים גדולים נאבדו לעולם, הסיבה לכך היא להכניע את כתבי האפיקורסות הרבים שנכתבים בכל הדורות חלק ברי הכפירה האלה היו כל כך משכנעים עד שלא יכלו העם לעמוד נגדם, בכדי להפטר מהם ובו בזמן לשמור על האיזון שבין הקדושה לבין כוחות הסטרא אחרא, היו צריכים לגנוז ספרים מסויימים (ליקוטי מוהר"ן תנינא ל"ב) רבינו חזה מראש שיבוא גל ענק של אפיקורסות שיציף את כל העולם (שיחות הר"ן ר"כ) ו"אילו לא נשרף 'ספר הנשרף' היו מתפשטים למאד ספרי האפיקורסות בזמנינו, עד שלא היתה לנו שום תקומה נגדם" (שיח שרפי קודש ד'-נ"ו)
7) ראה ליקוטי הלכות הלכות פסח ח' שם בר בענין שביעי של פסח, קריעת ים סוף, ברית מילה, ורפואה, ויתכן שנכתבה בעת ההיא בתקופת הברית, ובעת שחותנו זקוק היה לרפואה, ועיין נספח