הערות לפרק ז
כוכבי אור יד-כא אבניה ברזל יג-טו ימי מוהרנ"ת א ב-ג טובות זכרונות קיב-קיד
1) שיח שרפי קודש תק"ה עיין ליקוטי מוהר"ן סימן א' (וראה טובות זכרונות סי' א') אין לנו תאריך ויק למאורע זה אולם מכיון שהרב מנמירוב התחיל לחלוק על מוהרנ"ת זמן קצר לאחר חזרתו מברסלב, סביר איפוא להניח שזה אירע בסביבות זמן זה
2) שיח שרפי קודש מכיון שר' נפתלי הירץ אמר לבנו מוהרנ"ת "אם אתה נוסע לברסלב אל תחזור" לכן לא חזר לבית אביו אלא פנה ישר לבית סבו אמנם בטובות זכרונות כתוב שעד חנוכה לא גורש מוהרנ"ת מבית אביו באבניה ברזל לא מזכיר כלל את נסיעתו של מוהרנ"ת לברדיטשוב, ולפיו יוצא שכל האירועים הבאים לאחר מכן ארעו מיד לאחר סוכות אבל אם ניקח בחשבון את זמן הנסיעה בימים ההם, מסתבר שכל הארועים התפרסו על פני כמה שבועות נראה שכולם ארעו לפני חנוכה ועל זה הסתמכנו ברוב חלק זה
3) בגמ' מובא שאליהו הנביא שמבשר ביאת המשיח לא יכול לבוא ביום ששי, מפני שכולם טרודים בהכנות לשבת, וגם לא בשבת בגלל תחום שבת (ערובין מ"ג ע"ב) לכן האפשרות הגדולה ביותר שיבוא אליהו הוא במוצאי שבת ולכן מזכירים בזמירות של מלוה מלכה פעמים רבות את אליהו הנביא
4) מוהרנ"ת כותב: "בראש חודש כסלו נולד בני שכנא שיחיה" (ימי מוהרנ"ת א' סעיף ג') והנה יש שנים שר"ח כסלו הוא יום אחד, ושנים אחרות שר"ח כסלו יומיים (או"ח תכ"ח סעיף ב') באותה שנה ר"ח כסלו היה ביום ה' ויום ו', אבל מוהרנ"ת לא מזכיר באיזה יום בר"ח נולד בנו, אך מכיון שבפשטות ר"ח הכונה ליום הראשון של החודש-השתמשנו בתאריך של יום ו'
5) בימים ההם היה נפוץ מאד לקחת עזרה להנהלת משק הבית אפילו במשפחות העניות ביותר לכן יש להניח שהיתה לאשת מוהרנ"ת עזרה מספקת גם אם מוהרנ"ת נסע מביתו
6) לפי אבניה ברזל (עמ' י"ד סעיף י') יוצא, שכל השיחה הזאת בין ר' דוד צבי ובתו נערכה במשך ביקורו בנמירוב בתחילת החורף ואילו בטובות זכרונות (עמ' קי"ג) כתוב שזה היה בחורף אחר חנוכה, בזמן ביקורה בבית אביה יש הוכחות לשתי הגרסאות הללו אמנם מכיון שמחבר טובות זכרונות הוא צאצא ישיר של מוהרנ"ת, ושמע את הסיפור הזה מסבתו מרת חנה צירל, בתו של מוהרנ"ת, בחרנו בגירסא הזאת
7) לרבינו היו זמנים קבועים בשנה שהחסידים היו מתאספים אליו והיה אומר לפניהם תורה: ראש השנה, שבועות ושבת חנוכה ואילו לשבת שירה, שבת נחמו ועוד שבת אחרת היה רבינו נוסע אל החסידים (חיי מוהר"ן אות קכ"ו) בימי מוהרנ"ת (א' סעיף ב') נאמר שרבינו יצא את ברסלב בשבט תקס"ג, והיינו שנסע לביקורו השנתי לוודיבקא וטשעהרין לשבת שירה ולגירסא זו יש סימוכין גם בחיי מוהר"ן, שם נאמר שרבינו אמר את התורה שבסימן ט' בליקוטי מוהר"ן בשבת שירה של אותה שנה בעת שנעדר מברסלב אמנם בטובות זכרונות (עמ' קי"ד) כתב בפירוש שרבינו יצא לוודיבקא 'בסוף' שבט, ומשתמע מכך שהוא לא היה שם בשבת שירה אך יתכן שהתורה נאמרה בדרך לפני שרבינו הגיע לטשעהרין ידוע לנו שרבינו היה בטולטשין לבקר את דודו רבי ברוך בתחילת שבט, ומכיון שהיה חורף, ומצב הדרכים באוקראינה הקשה על הנסיעה, יתכן שלא היה שייך לחזור לברסלב ולצאת עוד פעם לוודיבקא ע"מ להגיע לשבת שירה, לכן השתמשנו בגירסא המופיעה בטובות זכרונות שרבינו יצא מברסלב לוודיבקא בסוף שבט וכן יש להעיר כי זאת היתה השנה הראשונה של רבינו בברסלב, ויתכן שעדיין לא היה נקבע שבת שירה לזמן קהילה לחסידיו לאמירת תורה ולאסיפת חסידיו
כדי להבין מעט וע רצה רבינו שלפעמים החסידים יבואו אליו, ולפעמים הוא נסע אליהם-ראה ליקוטי מוהר"ן תנינא סי' ל"ח רבינו אמר שמי שבא אליו לראש השנה, שבת חנוכה ושבועות ינצל מעולם התוהו (חיי מוהר"ן קכ"ו, וראה שיח שרפי קודש א'-רל"ח)