באר משה (כריף)· רבי משה כריף
דף סה.
במשנה בודק הימנו וכו' פ' המוכר פירות דק"ב משמע דבודק מן הא' אבל הרמב"ם פ"ט מה' ט"מ כתב בודק מן האחרון וכבר הושג מהראב"ד וכתב הכ"מ שגי' אחרת היתה לרבינו ע"ש:
שם גמ' פרט למצוי וכו' פרט להרוג וכו' מפירש"י הכא משמע דקאי אסיפא דמצא ג' וכו' וכן נמי קאי ארישא המוציא מת וכו' כדמוכח מפי' במתני' ד"ה המוציא וכו' ומיהו לגבי מושכב דרישא ולא שהיה יושב וכן בשאר הנך דמספקינן להו דילמא נכרים ה"ק פרט דא"ץ לניטלו דעכו"ם אין להם טומאת בית הקברות כמ"ש התי"ט ד"ה מושכב וכו' ע"ש:
שם גמ' ושנים תחילה או א' תחילה ושנים ידועים יש להם תפוסה ואין להם שכונת וכו' כצ"ל וכן הגיה ה' א"מ ז"ל ע"ש:
רש"י ד"ה ראשו של זה וכו' ואין להם תפוסה דנכרים הם וכו' עכ"ל משמע דס"ל דנכרים אין להם תפוסה ולפ"ז כל הנך דחשיב פרט ליושב וכו' אין להם נמי תפוסה דהא כיון דמספקינן בהו דילמא נכרי וק' דאם כן היכי כתב רש"י לעיל ד"ה מת פרט להרוג וכו' שאם מצא א' מגוייד או שלשתן מגויידים וכו' נוטלן ואת תפוסתן עכ"ל בשלמא א' מגוייד איכא למימר דנוטלן ואת תפוסתן דקאמ' קאי אשנים האחרים אבל גבי שלשתן מגויירים איך כתב דנוטל תפוסתן כיון דמם דמספקינן דנכרים הם וכן מ"ש רש"י ד"ה מושכב פרט ליושב שאם מצאן יושבים וכו' משמע דשלשתן יושבין אם כן היכי מסוים נוטלן ואת תפוסתן וצ"ע:
ודע הרמב"ם פ"ט מה' ט"מ סוף דין ג' משמע דס"ל דנכרים יש להן תפוסה וצ"ל דגריס הכא ראשו של זה וכו' יש להם תפוסה אלא שק"ק עליו דשם דין א' כתב וז"ל זה על גב זה או זה בצד זה וכו' ע"ש ואיך כתב בצד זה דה"ל לומר בצד מרגלותיו של זה דבהכי הוא דתלינן שמא נכרים ואון להם שכונה וצ"ע:
ד"ה ממצרים מעפר מצרים טול עמי עכ"ל דאל"כ ממצרים יתירא היא ועיין לתי"ט דיבור המתחיל תכונתן וכו':
תוס' ד"ה מצא וכו' פי' ר"י וכו' לא יהא נוטלו וכו' לפ"ז לא הוי דומיא דפרט להרוג וליושב וכו' דאין להם תפוסה כיון דשמא נכרים הם ועיין לתוספות פרק המוכר פירות דף ק"ב ע"א ד"ה המוציא ועיין למהרש"א שם:
בא"ד והא דאמרינן התם פינהו מקומו טהור וכו עכ"ל היינו קבר הנמצא ונראה דמכאן יש סיוע להרמב"ם פ"ח מה' ט"מ דין ה' דגריס פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה ועיין למרן כ"מ באורך:
בא"ד דאם כן בחנם נקט וכו' דה"ה לשלשתן ידועים וכו' עכ"ל פי' כיון דה"ה לשלשתן ידועים אם כן ה"ה נמי פרט לאחד תחילה ואמאי נקט טפי המוציא פרט לאחד ידוע ועיין לדבריהם פרק המוכר פירות ודו"ק: ד"ה פרט להרוג וכו' עיין לחי' לעיל פ"ז דנ"א ע"ב בתוס' ד"ה ולא שכונת וכו':
ד"ה מתיבי וכו' למלא תדור רקב וי"מ קוססות כמו יין קוסס וכו' כצ"ל והמציין ציין בתרא דס"ט ואינו אלא פ' המוכר פירות דצ"ז ע"ב ע"ש וכן דצ"ה סוף ע"א ומקבל עליו עשר קוססות ע"ש: